אקטואליה כלכלית: שוק בגמילה או רגע לפני משבר?

אזהרה – מדובר בדעה אישית בלבד. הנתונים והמידע המובאים כאן אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

אוקיי. זה קרה. מדברים על זה כבר כמה שנים והנה שוק ההון האמריקאי מוביל את הירידות החדות בכל העולם וחוזר לרמתו שהייתה לפני כשנה וחצי ואפילו שנתיים. הפורנו הכלכלי נמצא בכל פינה, כותרות מפחידות וגם כאלה שמנסות להרגיע. בקיצור, השוק סוער ואיתו המשקיעים, בעיקר הקטנים.

האם אנחנו בפתחו של משבר עולמי? מיתון? האם אפשר להיפרד מהתשואות החלומיות של השנים האחרונות? כדי לענות על שאלות אלה אבדוק האם ניתן ללמוד דבר או שניים מהשוואה לשני אירועים משבריים כלכליים: הסאב-פריים (2008) ומשבר החוב האירופאי (2011).

2008: סאב-פריים

אחד המשברים הגדולים בהיסטוריה המודרנית של הכלכלה. תחילתו בספטמבר 2008, ואת ההשלכות שלו ניתן לחוש עד היום ממש. איך הוא קשור לעניינו? שתי סיבות:

1. הפחתת הריבית בארה"ב – העקבות אותו משבר הבנק המרכזי האמריקאי (FED) קבע ריבית אפסית על מנת לעודד את הצמיחה במשק. החלטה זו השפיעה על הריביות בכל העולם, הפחיתה את "מחירו של הכסף", עודדה השקעות הון, הלוואות (וצריכה פרטית) והגדילה את יכולת החזר של הלווים (ובכך צמצמה משהו את סיכון האשראי). למה זה קשור? כי בשנה+ האחרונה החל ה-FED בתהליך של העלאת הריבית לאור השיפור באינדיקטורים הכלכליים (משרות ואבטלה, שכר ממוצע, אינפלציה ועוד). כיום ריבית הבסיס בארה"ב עומדת על 2.5-2.25 אחוזים (לשם השוואה בישראל היא 0.25).
2. הרחבה כמותית– כלי נוסף בו עשה שימוש ה-FED שנקרא Quantitative Easing. בקיצור נמרץ מדובר בהזרמה מאסיבית של כסף לשוק ההון, על בסיס חודשי, באמצעות קנייה של אג"ח מדינה ואג"ח מגובה משכנתאות. הרחבה כזו מייצרת סחירות, מעניקה בטחון למשקיעים וממריצה את הפעילות הכלכלית בשוק ההון ובמשק. למה זה קשור? כי בחודשים האחרונים החל ה-FED בצמצום ההרחבה הכמותית.

ניתוח השתלשלות המשבר שהוצג לחברי כנסת ישראל תמצאו כאן.

2011: משבר החוב האירופאי

אחד מגלי ההדף של משבר הסאב-פריים היה משבר החוב האירופאי שהחל ב-2009 והגיעו לשיאו ב- 2012-2011. המשבר, כשמו כן הוא, הצביע על בעיית החוב של כמה ממדינות הגוש האירופי ובעיקר יוון, ספרד, פורטוגל ואיטליה. בהתאמה, תשואות האג"ח של המדינות הרקיעו שחקים, מה שמשקף סיכון גבוה ביכולת שלהם לעמוד בהחזרי החוב וסיכוי גבוה לפשיטת רגל כלכלית. ככל שמדובר במדינה גדולה ומשפיעה כלכלית, כך השלכות פשיטת רגל הן חמורות ורחבות יותר. להבדיל, למשל ממה שקרה באיסלנד, שם ההשפעות היו בעיקר פנים מדינתיות. איך המשבר הזה קשור לעניינו? שתי סיבות:

1. חבילות חילוץ מיידיות – כדי להתמודד עם משבר החוב של המדינות ועל מנת להימנע מפשיטת רגל שתשפיע על כל אירופה, הבנק המרכזי האירופי (ECB) הלווה כספים רבים בריביות נמוכות לבנקים המדינתיים. הבנקים קנו באמצעות הכסף אג"ח מדינה. כך הלכה למעשה הם בצעו הרחבה כמותית, הורידו את תשואות האג"ח ואת הסיכון שלהם, ובכך תמרצו את הכלכלה. בקיצור, דומה מאוד למה שבצע ה-FED בארה"ב.
2. הפחתת ריבית והרחבה כמותית – בהמשך, לאחר שניצני משבר החלו להופיע בשנית, החליט נגיד הבנק המרכזי לפתוח בהרחבה כמותית כללית בדומה למה שבוצע בארה"ב ולהוריד את הריבית המרכזית של גוש האירו לרמות אפסיות, ואף לרמה אבסורדית של ריבית שלילית. המשמעות היא, לשם המחשה, שכסף שיושב בפקדון בבנק מאבד מערכו, מה שמעודד השקעות הון ופיתוח כלכלי בין-מדינתי.

למה זה קשור? ראשית, בימים אלה הסתיימה תכנית ההרחבה הכמותית של הבנק המרכזי האירופאי. שנית, המצב באירופה לא מעודד. החובות תופחים, הכלכלה לא מצליחה להתאושש, ישנן בעיות פוליטיות, ברקזיט, הגירה, הזדקנות ומה לא. להבדיל מארה"ב, שם האינדיקטורים הכלכליים הם חיוביים, באירופה לא כך המצב.

2018: תסמיני גמילה ומימוש רווחים

סיכום קצר עד כה: מצב משתפר בארה"ב, מצב לא ברור באירופה. נעזוב לרגע את המזרח ואת מלחמת הסחר שהיא נושא לפוסט בפני עצמו. עכשיו נדרש לחזור אל השאלה הראשית – המשבר מתדפק על דלתות העולם? בצניעות ובכנות – אין לי מושג ירוק (לא, לא קשור לדולר). הרי כלכלה היא דבר כל כך מסובך ורווי אינטרסים. בכל זאת, חשוב להדגיש אלטרנטיבה שפויה לפני המסכים המאדימים והכותרות השחורות באתרים הכלכליים. להלן שלוש סיבות "טובות" לנפילות בשווקים ואחת "רעה":

1. תסמיני גמילה – כאמור שתי פעולות רבות משמעות מתרחשות. האחת צמצום ההרחבה הכמותית של ה-FED והשנייה הפסקת ההרחבה הכמותית של הבנק המרכזי האירופאי. במלים אחרות, פחות כסף מוזרם לשוק (=פחות המרצה מלאכותית של הכלכלה). הפעולה השנייה היא העלאת הריבית בארה"ב. העלאה כזו, מעבר לכך שהיא גוררת אחריה לרוב גם מדינות אחרות, היא מעלה את ערך הכסף. ברמת המאקרו יש אלטרנטיבה להשקעות הון, קרי, ריבית חסרת סיכון דרך הבנקים. ברמת המיקרו, הדולר מתחזק, ודולר חזק פוגע בייצוא האמריקאי, שכן הוא מייקר אותו. ארה"ב, לידיעה היא מס' 2 בעולם בייצוא (נחשו מי ראשונה…). תסמיני גמילה של השוק? אולי.
2. מימוש רווחים – טוב מישהו צריך להגיד את זה. ה-S&P 500 השיא תשואה פנומנלית של כ-150% ב-10 השנים האחרונות (כולל דיבידנדים). השילוב של תשואות אדירות ואלטרנטיבה של ריבית חסרת סיכון שולחת משקיעים רבים למימוש הרווחים היפים שעשו בשנים האחרונות בשוק ההון האמריקאי.
3. הפסיכולוגיה של העדר – אחרי שתי הסיבות הראשונות, לא צריך עוד סיבה. ובכל זאת, תופעת העדר בשוק ההון היא חזקה מאוד, תסמיני גמילה ומימוש רווחים משמעותם פחד ובהלה בקרב העדר, מה שמעצים את סיבה 1 וסיבה 2 פי כמה. וכן, מדובר בסיבה טובה כי את תופעת העדר מנצל מי ששוחה נגד הזרם.
4. אי וודאות – טוב זו באמת סיבה רעה. משבר חוב נוסף באירופה, מלחמת סחר בין סין לארה"ב, מלחמות נפט ומלחמות בכלל. אינדקטורים שמצביעים פה ושם על האטה, מדיניות של נשיא הכלכלה הגדולה בעולם שהיא לא ממש ברורה בלשון המעטה ועוד רבים אחרים. אבל כאן אני שואל – מה השתנה? ניתן להגיד שאי וודאות מלווה אותנו לאורך כל שנות קיימנו. בעידן מהפכת המידע ותקשורת המונים, אי הוודאות רק מתעצמת. חפשו כמה כתבות וידיעות פסימיות בהקשרים כלכליים פורסמו בעשר השנים האחרונות? אין ספור. אז מה חדש?

סיכום

קצת מספרים. ה-S&P 500 ירד בכ-20% משיאו וחזר לרמת המחירים נכון לחודש ספטמבר 2017. בין ינואר 2018 למרץ 2018 המדד ירד בכ-10% (ולאחר מכן שבר שיאים חדשים). היו עוד כמה נפילות של 10% בשנים האחרונות מעת לעת. בכל מקרה, הירידות בחודשיים האחרונים הן הגדולות בחמש השנים האחרונות.

האם אנחנו בפתחו של משבר? קשה להגיד. מצד אחד אי וודאות שמרקיעה שחקים, ומצד שני תסמיני גמילה של הרחבה כמותית וריביות נמוכות. אולם חשוב לזכור. תסמיני גמילה הם דבר טוב בעיקרו, כי הן מסמנות על הגמילה מדבר מלאכותי שמזיק לנו. ואם החליט הרופא שאפשר להפסיק עם התרופה (drug) אז כנראה שאנחנו מספיק חזקים כדי לשרוד את זה.

אז האם נפילות של 20% הן עוד רגע קטן וחסר משמעות בהסטוריה ארוכה של צמיחה כלכלית אדירה? זה מה שאני חושב. נצלו את הפסיכולוגיה של השוק ואל תהיו חלק מן העדר. בינתיים.

אזהרה – מדובר בדעה אישית בלבד. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.