מעקב ביצועי התיק הוא סדרת פוסטים בבלוג העוקבת אחר תיק ההשקעות הפסיבי והחצי-פסיבי של בַּזֶּרֶם. המטרה היא להשוות ולנסות להבין האם ישנו יתרון לתפיסה השקעה מסוימת בטווח הקצר-בינוני. השנה, 2021, לראשונה אבקש להשוות בין תפיסה פסיבית לבין תפיסה חצי-פסיבית, להבדיל מהשנתיים האחרונות שם מעקב הביצועים התמקד בתיק אקטיבי לעומת תיק פסיבי. הנה הפוסט הקודם בסדרה.
על מה ולמה? מחקרים מראים כי בטווח הארוך (15 שנה ומעלה) מנהלי השקעות, קרי, תפיסת השקעה אקטיבית, לא מצליחים להכות את מדדי השוק המרכזיים. בהתאם לזאת, בשנים האחרונות התפשטה תפיסת ההשקעה הפסיבית כפי שניתן לראות בגיוון וריבוי המוצרים הפסיביים (קרנות סל, תעודת סל) לרבות מוצרי השקעה פנסיוניים שאינם מתיימרים להכות את השוק אלא לעקוב אחר מדדים מרכזיים (קופת גמל עוקבת מדד, למשל).
בעקבות ריבוי המוצרים הפסיביים נולדה בעיה חדשה האופיינית לעולם העכשווי. כפי שבכל גוף ידע קיימת חלוקה להתמחויות ואף לתתי-התמחויות (רפואה, למשל) כך שההחלטה על מוצר עקיבה כזה או אחר מקבל משמעות רבה במיוחד. לדוגמה, ניתן להשקיע במדד הנאסד"ק, אולם ניתן להשקיע רק בחברות אנרגיה ירוקה שבמדד הנאסד"ק, או אף להשקיע במדד של חברות בתחום הבינה המלאכותית, וכך הלאה. לפיכך שמטרת הסדרה היא לבחון האם שילוב אסטרטגיה אקטיבית יחד עם פסיבית, או במלים אחרות חצי-פסיבית, בכוחה לאתגר את האסטרטגיה הפסיבית הקלאסית. כלומר, על זו המתמקדת במוצרי עקיבה של מדדים מרכזיים ובפיזור רחב במיוחד.
איך זה הולך להתבצע? בכל רבעון יבוצע מעקב וניתוח של שני תיקים. האחד מבוסס מדדים מרכזיים והשני מבוסס מוצרי עקיבה פסיביים סקטורייאלים או תת-סקטוריאליים. בכל תקופה אשווה בין הביצועים של התיקים לאורך השנתיים הקרובות.
התיק הפסיבי
התיק הפסיבי מורכז מארבע תעודות סל והוא מבוסס על פיזור סקטוריאלי רחב וחציו מוטה טכנולוגיה. להלן הרכבו של התיק הפסיבי:
התיק החצי-פסיבי
התיק החצי-פסיבי מתמקד בארבעה תחומים שונים ומבטא את האקטיביות (לכן הוא חצי-פסיבי) שכן מדובר בבחירה המבוססת על הערכה של גורמים שונים בסביבה הכלכלית כגון רגולציה, דעת קהל, פוסט-קורונה ועוד. בדומה לתיק הפסיבי הוא מוטה טכנולוגיה בכ-50% מהרכבו. התיק החצי-פסיבי מורכב מהקרנות הסל הבאות:
סיכום הרבעון הרביעי והשנה כולה
להלן התוצאות של שני התיקים, הפסיבי והחצי-פסיבי, בתום הרבעון הרביעי של שנת 2021:
בהמשך למגמת ההתחזקות בתיק הפסיבי שהתאפיינה ברבעון השלישי, ברבעון הרביעי התיק הפסיבי המריא לשחקים. ראלי של סוף שנה הכפיל את התשואה המצטברת כולה מ-15% לכמעט 30% בסיכום השנתי. את העליות הוביל הסקטור הטכנולוגי ודווקא המניות הקטנות, ראסל 2000, השתרכו מאחור ביחס למדדים המרכזיים.
לעומת התיק הפסיבי, התיק החצי-פסיבי המשיך ברבעון האחרון את המגמה השלילית. תחום האנרגיה הירוקה ומניות המומנטום הטכנולוגי התאוששו ביחס לרבעון השלישי, אולם שוק ההנפקות והמריחואנה הציגו התרסקות מרשימה. במדרון המשופע, חברות ישראליות שהונפקו נסחרות כעת בעשרות אחוזים מתחת למחיר ההנפקדה כדוגמת למונייד (LMND), ריסקיפייד (RSKD) ועוד.
בסיכום השנתי התיק הפסיבי השיא תשואה מדהימה של כמעט 30% (מעט גבוה ממדד הייחוס S&P500 שהשיא 26.9%). כאשר המדדים מספקים תשואות כה גבוהות, הניהול כמעט ומתייתר. בתום המעקב השנתי ניכר כי הסיכון בגישה החצי-פסיבית עולה על הסיכוי. הניסיון לסמן את הסקטורים בעלי הפוטנציאל ולהשקיע בהם באופן פסיבי, לא רק שלא היכה את המדדים, אלא שהשיא תשואה שלילית בשנה כולה.
בתיק החצי-פסיבי, הציפיות לגבי רגולציה שתגביר את הביקוש לאנרגיות מתחדשות, כמו גם הלגליזציה המתגברת של המריחואנה, התבדו לאורך השנה. גם שוק ההנפקות סבל מתשואות ממוצעות נמוכות ביחס לסקטור הטכנולוגי היציב, במעין תיקון לתשואות של שוק ה-IPO בשנת 2020.
בשורה התחתונה – הניסוי הלא מייצג בשנת 2021 מסתכם בהכרעה ברורה של הגישה הפסיבית המבוססת על פיזור נכסים בחשיפה רחבה. בשעה בה האינפלציה מתחילה להרים את ראשה, תוך כדי תיקון בריא של המדדים בשבועיים הראשונים של שנת 2022, אין ספק כי זו עומדת להיות שנה מאתגרת למשקיעים.
