תפריט סגור

מקרה מבחן: האם תשואות העבר מלמדות על תשואות העתיד?

"ההיסטוריה חוזרת על עצמה…", אמר מרקס. מנגד אמר אחר כי "מי שלא זוכר את עברו נדון לעבור אותו שוב". כך עולות שתי גישות מנוגדת אל ההיסטוריה. האחת רואה בהיסטוריה כחוזרת על עצמה באופן מוחלט, ואילו האחרת ככזו שנתונה לשליטת האדם. בעולם הפיננסי אנו נוהגים לבחון את ההווה ביחס לעבר ובעיקר לחזות את העתיד ביחס לעבר.

מה זה אומר בעצם? האם תשואות העבר מלמדות על תשואות העתיד? האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה וניתן למצוא מחזוריות בשוק ההון ובמציאות בכלל? ובפרקטיקה – איך צריך לבחור קרן פנסיה/השתלמות/נאמנות? באשר לאלה אנסה להפיג מעט את הערפל שמסביב.

היסטוריה, בקטנה

מקורה של המלה 'היסטוריה' בשפה היוונית מן המלה שמשמעותה תיעוד או חקירה. בשפות לטינית משמעות המלה היסטוריה היא סיפור (story). הבנת חשיבות התיעוד והחקירה של העבר באה לידי ביטוי עוד בימי יוון העתיקה ועד ימינו אנו. אנו נוהגים לתעד אירועים חשובים, אישים וחוויות. פעם היה נהוג לעשות זאת באמצעות ציור, לאחר מכן באמצעות הכתב, והיום, כן כן, באמצעות המצלמה והאינסטוש והפייסבוקוש.

מהי בכלל ההיסטוריה? פרשנות פופלארית של המלה קשורה בפירוקה – his story. כלומר, הסיפור שלו. כלומר, הסיפור של הגבר. כלומר, הסיפור של הגבר המנצח-הלבן-העשיר-ועוד. הבנתם את הנקודה? בעצם מי שזוכה לכתוב את ההיסטוריה אותה אנו קוראים, הוא גם בעל הכוח והמנצח. במלים אחרות, מה שמצליח להשתמר שנים אין ספור הוא הסיפור של המנצחים. המשמעות של פרשנות זו היא מוגבלותה של ההיסטוריה כאובייקטיבית. בעצם, ההיסטוריה היא סובייקטיבית. האם היא חוזרת על עצמה? תלוי אצל מי, תלוי מאיזה כיוון, תלוי ותלוי. ובעולם הפיננסי? מיד נראה.

היסטוריה ופיננסים

בעולם הפיננסי ההיסטוריה נוכחת, בין היתר, בשני תחומים מרכזיים:

  1. ניתוח שוק וקבלת החלטות – תיעוד וחקירה הם כלים חשובים במיוחד בעולם הפיננסי. תיעוד מידע וניתוחו מהווים כלי לקבלת החלטות ולחיזוי מגמות כלכליות, מאקרו ומיקרו. ניתוח ההיסטוריה הכלכלית מספק ומזין תיאוריות מגוונות כגון: מחזוריות הכלכלה, משמעות השפעות חיצוניות (מלחמות למשל) על השווקים, ניתוח טכני של מניות ועוד. אולם, חשיבותה של ההיסטוריה בעולם הפיננסי איננה כה טריוואילית. בעידן מהפכת המידע, כמעט כל משקיע עוסק במחקר היסטורי משלו. החל במחקר השוואתי של תשואות או ניתוח דוחות חשבונאים, דרך מסחר טכני וכלה בחיזוי מאקרו כלכלי הנשען לא מעט על אירועים בעבר. למידה של ההיסטוריה בתחום הפיננסי היא כה חשובה מאחר והיא מהווה כלי תומך לקבלת החלטות, מראשי ממשלות ונגידי בנקים ועד המשקיע העצמאי מקרית ענבים.
  2. שיווק מכשירים פיננסיים – מאחר וההיסטוריה מספקת לנו נתונים רבים בתחום הכלכלי, הגופים המסחריים עושים בה שימוש תדיר, וזאת על מנת לשווק את המוצרים הפיננסיים שלהם. לדוגמה, בבואנו לבחור מנהל קרן, נביט בתשואות שהשיא בשנים האחרונות. באמצעות מחקר השוואתי פשוט נגלה כיצד הוא מדורג ביחס לאחר. באופן טבעי, נעדיף, את המנהל שהשיא את התשואה הגבוהה ביותר. הפרסום והשיווק הפיננסי כולל כמעט תמיד הצגה של תוצאות ונתונים פרי ההיסטוריה.
חתיכת היסטוריה. התפתחות הנתח המדינתי בכלכלה העולמית. מקור: TheAtlantic

אולם השאלה העיקרית נותרת בעינה – האם העבר מלמד על העתיד?

העבר הוא העתיד?

שאלת השאלות היא האם ההיסטוריה אכן משחזרת את עצמה. ויתרה מכך, האם היא משחזרת את עצמה באותו האופן או שמא היא חוזרת על עצמה אך לא בדיוק באותו האופן. בכל מקרה אנסה לענות על השאלה בהקשר של תשואות העבר מול תשואות העתיד.

נניח ונדרשנו לבחור קרן השתלמות מבין השלוש הנתונות בשנת 2012, אזי היינו מבצעים "מחקר היסטורי" קטן של שלוש שנים לאחור (דוגמה אקראית ומקרית). הנה הנתונים שעלו בחכה:

טבלה מס' 1: 2012-2009. מקור: גמל-נט

מכאן שהיינו בוחרים בקרן של אנליסט שהשיאה בשלוש השנים שקדמו להחלטה הנדרשת תשואה פנומנלית של 107.06%. אולם אם את ההחלטה היינו נדרשים לבחון שלוש שנים לאחר מכן, נראה כי העבר איננו מלמד על העתיד.

טבלה מס' 2: 2015-2012. מקור: גמל-נט

מסתבר כי בין השנים 2015-2012 הקרן שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר הייתה דווקא ילין לפידות – 35.69%. ושוב, אם היינו בוחנים לאחר שלוש שנים נוספות את ההחלטה שנלקחה אי שם בשנת 2012, התוצאה שוב מתהפכת.

טבלה מס' 3: 2018-2015. מקור: גמל-נט

ניתן לראות כי בתקופת הדו"ח (2018-2015) קרן ההשתלמות של אנליסט השיגה את התשואה הגבוהה ביותר – 21.5%. בעקבות כך ניתן לראות כי ההבדל בין אנליסט לבין ילין לפידות בשש שנות ההשקעה (2018-2012) הינו זניח, כך שאין עדיפות לזו על רעותה בהיבט התשואות. חשוב להזכיר כי לא משוקללים בהשוואה שלעיל דמי הניהול. אלה כמובן עשויים להטות את הכף לטובת אחת מן המתמודדות בחישוב הכולל.

אז מה ניתן ללמוד מכך? תשואות העבר אינן מלמדות בהכרח על תשואות העתיד. הכל תלוי באופן המדידה, המאופיין בשני עיקרים:

  1. נקודת המדידה – לנק' המדידה הנבחרת ישנה משמעות מכרעת על קבלת ההחלטות. מס' חודשים לכאן או לשם, ואף חודש בודד עשויים להפוך את ההחלטה המתקבלת על פיה.
  2. תקופת המדידה – ככל שתקופת המדידה תהיה ארוכה יותר, כך נוכל לקבל החלטה טובה יותר. תקופה ארוכה תורמת לוודאות ההחלטה, שכן היא משכללת אירועים כלכליים ולא-כלכליים רבים יותר ומשפיעה לטובה על אמינות התוצאות המתקבלות.

הבנת חשיבות אופן המדידה ושל הרגישות שלה היא הבנה חשובה למשקיע. בהתאם לכך, יש להיזהר מנתונים המתפרסמים על ידי הגופים המסחריים שמשווקים את המכשירים הפיננסיים שלהם. אל תדאגו הם ימצאו את את אופן המדידה שמיטיב עימם במיוחד.

סיכום

בשונה מתחומים אחרים בקיום האנושי, בעולם הפיננסי להיסטוריה משמעות מעשית במיוחד. ההיסטוריה הכלכלית מסייעת בקבלת ההחלטות ומשפיעה על הפעולות הפיננסיות שלנו, מגדולה ועד קטנה. בהתאמה, אנו חשופים לנתונים רבים שלא אחת עלולים להטעות אותנו. לכן חשוב להכיר בחשיבותו של אופן המדידה.

האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה? התשובה מעצבנת – זה תלוי. תלוי ממתי עד מתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות