תפריט סגור

על ארבעה מנהלים דיברה התורה: איך אפשר לנהל תיק השקעות בישראל

רבים שואלים אותי "איך אפשר לנהל את הכסף?" או "איך אפשר להתחיל להשקיע?". התשובה כרגיל מעצבנת. לכל אחד מתאימה דרך אחרת. בכל מקרה, חשוב להכיר את האפשרויות השכיחות לניהול תיק השקעות בישראל.

מטרתו של הפוסט הוא סקירה קצרה בנושא, אך בעיקר לעורר את השאלה אצל כל אחד ואחת – מהי הדרך המתאימה לי?

איך הכל התחיל?

תיאורית ניהול התיק – Portfolio Management – צצה לה אי שם באמריקה (איך לא?) בתחילת שנות ה-50. הוגה התפיסה הוא הכלכלן הארי מקס מרקוביץ' שזכה בפרס נובל בשנות ה-90 בזכות מחקריו בנושא.

לפני ניסוח התיאוריה, הניהול נסמך בעיקר על אינטואיציה ולא היה גוף ידע אותו ניתן לנתח ואשר ממנו ניתן להפיק מידע תומך החלטה. תפיסת הניהול ניסחה את חשיבות הניהול: בחירה, הקצאת נכסים, איזון נכסים, ניהול סיכונים ועוד.

לפי התפיסה, ניהול של הכסף ישיא תשואות גבוהות ביחס לשוק. בהתאם לתיאוריה ולמחקרים הרבים שהתפתחו בנושא, קם אותו גוף של ידע שלא היה בעבר, ואיתו גם מקצוע חדש – מנהל תיק – המבוסס על התמחות בגוף הידע הכלכלי הנלווה לו.

שלושת ה"מנהלים"

בישראל נהוג להשקיע באמצעות שלושה "מנהלים" עיקריים (ויש עליהם רגולציה!):

מנהל בבנק – אחת הדרכים השכיחות ביותר. נראה כי היא מתאימה בעיקר לאנשים מבוגרים, למשקיעים מתחילים ולכאלה שבטוחים שרק בבנק הכסף בטוח. בכל מקרה, הבנק מציע לכל לקוח בעל חשבון באותו הבנק ייעוץ השקעות בחינם. התהליך כולל פגישה ראשונית עם יועץ בבנק והגדרת הצרכים של המשקיע. בהמשך ימליץ אותו יועץ ללקוח על ניירות ערך, ביצוע פעולות בתיק ההשקעות, תמיכה, ייעוץ ועוד.

מנהל בבית השקעות – גם כאן מדובר באפשרות פופולארית במיוחד. למעשה, בית ההשקעות הוא בנק אלטרנטיבי המיועד להשקעות הון. התהליך כולל פתיחת חשבון, פגישה עם יועץ ותפירת תיק מותאם לצרכי הלקוח, ליווי וייעוץ שוטף, תמיכה והזמנה לאירועים נחמדים עם יין ובורקסים קטנים.

מנהל חיצוני – זן נדיר יחסית. חשבו על אותו יועץ מבית ההשקעות או מהבנק שהחליט לא להיות חלק מהמערכת המוסדית. במלים אחרות, מנהל חיצוני יעניק לכם ייעוץ, תמיכה וניהול התיק ההוני שלכם, אלא שהכסף יהיה בחשבון הבנק שלכם וינוהל על ידי המנהל באמצעות הרשאה לחשבונכם.

גוף ידע מיצר הרבה תרשימים כמו זה. בתמונה: תחומים לניהול במסגרת ניהול תיק השקעות.
מקור: CC BY-SA 3.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], via Wikimedia Commons

יתרונות/חסרונות

כמו כל דבר בחיים, לכל שיטה (מנהל) יתרונות וחסרנות. בקצרה, אערוך השוואה קצרה בין השלושה.

ניהול דרך הבנק הוא הנגיש והפשוט ביותר מעצם העובדה כי לכל אחד ואחת חשבון בנק. כלומר, אין צורך לפתוח חשבון חדש, אלא רק לגשת ליועץ ההשקעות של הבנק. בנוסף השירות ניתן בחינם ואינו כולל דמי ניהול. אולם שימו לב, העמלות הנגבות דרך הבנק הן הגבוהות ביותר ברוב המקרים, בכלל זה עמלת "דמי משמרת" ניירות ערך. היזהרו ממנה.

ניהול דרך בית ההשקעות מצריך פתיחת חשבון ולרוב גם הון התחלתי מינימאלי של עשרות עד מאות אלפי ש"ח. בנוסף, הניהול כולל עמלת ניהול הנעה לרוב סביב ה-1% מערך התיק. זאת ועוד, יש הרואים בבית השקעות כגוף יציב פחות מאשר בנק וכזה הנתון לסיכון יתר באופן יחסי. אז מה היתרונות? היתרון המשמעותי הוא שבית ההשקעות מספק ניהול הנחשב מקצועי יותר ובעיקר כזה ה"תפור" ללקוח. בית השקעות הוא גוף תחרותי והוא שואף להשיא תשואות גבוהות ביחס למתחריו.

מנהל חיצוני מבקש לשלב בין היתרונות של שתי השיטות שלעיל. מחד, החשבון מתנהל בבנק, ומאידך הוא מנוהל על ידי יועץ חיצוני ובלתי תלוי. היתרון הגדול ביותר של מנהל חיצוני הוא שאינו מחויב לגוף המוסדי בו נמצא הכסף. לכן הוא גם חופשי ביחס לשני המנהלים האחרים. מנהל חיצוני לא מושפע ממצב הבנק או בית ההשקעות, אינו ממליץ על מכשירים פיננסיים אותם מנפיק הגוף המוסדי וכו'. אולם, אליה וקוץ בה. בשיטה זו תאלצו להיפרד הן מעמלות הבנקים הגבוהות והן מדמי ניהול גבוהים אותם גובה מנהל התיק.

מי אמר שצריך בכלל ניהול?

רגע, רגע, רגע. שכחנו לשאול שאלה בסיסית ביותר. האם צריך בכלל ניהול? כלומר, האם אנו צריכים בכלל יועץ או מנהל שיגיד לנו מה לעשות? אחת מאסטרטגיות ההשקעה הצומחות ביותר בעשרים השנים האחרונות היא ההשקעה הפאסיבית. כלומר, השקעה במכשירים העוקבים אחר מדדים. הבסיס האמפירי לאסטרטגיה זו היא שלאורך שנים המנהלים לא מצליחים להכות את המדדים. לפיכך שאין משמעות לניהול לאורך זמן. אחד המייסדים של שיטה זו, האחראי לקידומה ולהנפקת המכשירים התומכים בה, הוא ג'ון בוגל, שנפטר ממש השבוע.

ניהול עצמי, המיועד במיוחד למי "שאינו מבין" אך מחליט לקחת אחריות פיננסית ולהיות משקיע פאסיבי, ניתן באמצעות בתי ההשקעות בישראל. הם מספקים תוכנות מסחר בישראל ובארה"ב, שם ניתן בין היתר לסחור באותם המכשירים הפאסיביים.

השקעה פאסיבית VS השקעה אקטיבית. מקור: efinancemanagement.

התהליך כרוך בהון מינימאלי ולא גבוה, פתיחת חשבון ייעודי, תשלום חודשי קבוע ונמוך ועמלות מסחר נמוכות. אין כמובן דמי ניהול. בשורה התחתונה, אם תוותרו על הניהול, תחסכו בעמלות ואולי גם תשיאו תשואות גבוהות מן המנהלים בטווח הרחוק.

דרך אגב, כיום גם בישראל ניתן לנהל חלק מן החסכונות הפנסיונים ב"ניהול עצמי" או כפי שמכונה individual retirement account (או בקיצור: IRA).

סיכום

על ארבעה מנהלים דיבר הפוסט: מנהל השקעות בבנק, מנהל השקעות בבית השקעות, מנהל השקעות חיצוני ו"המנהל הוא אני". כמובן שניהול עצמי לא מתאים לכל משקיע והוא דורש התעסקות מסוימת ורצון בסיסי לקחת אחריות אישית.

חשוב להכיר את השיטות השונות ובעיקר את החסרונות של כל שיטה. בעתיד הקרוב אדון באסטרטגיות ההשקעה השכיחות בהשקעות בשוק ההון, כמו גם בשאלה האם באמת אין צורך בניהול אלא רק במכשירים המחקים את מדדי השוק.

תגובה 1

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות