תפריט סגור

התייעלות אישית: מחשבות על התייעלות בחיי היום-יום

בארגונים גדולים, חברות שונות, תעשייה, היי-טק ואיפה לא… התייעלות היא חלק אינטגרלי מניהול העסק. לכן, מוזר הוא הדבר, שדווקא בחיים הפרטיים אנו לא נוהגים לחשוב במונחים של התייעלות.

מטרתו של פוסט זה הוא לפתוח צוהר קטן למחשבה בראי ההתייעלות הנוגעת לחיי היום-יום: סופרמרקט, נקיון הבית, זמן איכות עם הילדים, זוגיות, זריקת זבל. בקיצור כמעט הכל.

התייעלות מהי?

כמו כל דבר בחיים, רצוי קודם קודם להבין. התייעלות מוגדרת באופן הבא:

"שיפור ביצועי מערכת קיימת" (מילוג)

"שיפור בהליכים כדי שהעבודה תיעשה יעילה יותר: התייעלות תהליכי הייצור במפעל שיפרה את רווחיו" (מילון ספיר)

ואם נרד לעובי הקורה אזי יעילות כלכלית מוגדרת כך:

"יעילות כלכלית הוא מונח המתאר את אופי השימוש הנעשה במשאבים, במטרה להביא למקסימום את רמת התפוקה של מוצרים או שירותים"(ויקיפדיה)

כפי שניתן לראות האוריינטציה הראשונית באשר ליעילות היא כלכלית ועסקית. כדי לפשט את העניין, כאשר אנו מתייעלים, מתרחש אחד משני מצבים:

  • יותר תפוקה באותם המשאבים.
  • אותה התפוקה בפחות משאבים.

כלומר, התייעלות נמדדת ביחס למצב הקודם, קרי, טרום ההתייעלות. כך שאם אנו מגיעים לאותה תפוקה בפחות מאמצים (משאבים) אז התייעלנו, כמו גם אם באותו המאמץ אנו מצליחים להביא לתפוקה גדולה יותר.

וכאן נדרשת שאלה חשובה. אוקיי תפוקה סבבה, אבל מה הם המשאבים? אם נתמקד בסביבה הכלכלית-עסקית, משאבים הינם כל דבר שיש לו ביטוי כלכלי. למשל, אם מפעל מייצר את אותה התוצרת בפחות זמן אזי הוא תהליך הייצור יעלה פחות כסף (=פחות חשמל, פחות שעות עבודה וכו'). אם אין למשאב ביטוי כספי בשורה התחתונה אזי אין טעם לחסוך בו, כל עוד מדובר בארגון בעל מטרת רווח.

בראייה רחבה יותר משאב הוא דבר המפיק תועלת. הגדרה זו מתאימה יותר לחיים הפרטיים שכן לא תמיד מדובר בשורת הרווח. לחסוך כסף זה חשוב אבל גם להפיק תועלת שאינה בהכרח כלכלית, הנאה למשל.

אוקיי, איך זה קשור לחיים שלי?

כדי לנסות ולראות את חיי היום-יום במשקפיים של התייעלות נדרש לסמן מהי תפוקה בחיים ומהם המשאבים המרכזיים בשגרת היום שלנו.

ראשית, תפוקה נגדיר ככל דבר שאנו מייצרים בחיי היום-יום. ייצור במובן הרחב ביותר שלו. נניח, צפיית בינג' במשחקי הכס, היא פעולה המפיקה הנאה (תוצר). לדוגמה, קניות בסופרמקט השכונתי, או אולי דווקא בזה מחוץ לעיר כי הוא זול יותר. פעולה זו מפיקה אוכל וחוסר הנאה (בד"כ).

שנית, משאבים נגדיר כמה שמסייע לנו לייצר את הדברים ולהביא לתפוקה. שני המשאבים האינטואיטיביים ביותר והכלליים ביותר הם זמן וכסף. נכון, כבר כתבתי בעבר על כך שזמן=כסף, אולם כאן לא מדובר בהכרח בזהות בין השניים. בחיים, בניגוד לסביבה העסקית, זמן הוא בעל מאפיינים איכותיים ולא רק כמותיים.

עכשיו, כדי להתייעל בחיים יש לבחון את התפוקות שלנו ולשאול שתי שאלות בהתאם להגדרת ההתייעלות:

  1. האם אני יכולה להפיק את אותו הדבר בפחות משאבים?
  2. האם אני יכול להפיק יותר באותם המשאבים?

במידה וישנה תשובה חיובית אזי ישנו פוטנציאל להתייעלות. ולמה לי להתייעל עכשיו? אם בעולם העסקי ובראייה הכלכלית התייעלות הינה דבר חיובי, אז קל וחומר בחיינו הפרטיים. בהתאם לכך, תא משפחתי אינו שונה מחברת תקשורת חובקת עולם. הוא שונה אמנם באיכויות שלו, לא תמיד מדובר בשורת הרווח, אולם את הרווח ניתן להחליף בהנאה. במלים אחרות, המשוואה נשמרת וההתייעלות מצדיקה את עצמה.

Energy efficiency label A

"Energy efficiency label A". עכשיו תחשבו על מדד כזה לפעולות המרכזיות בחיי יום-יום שלנו.
מקור: Loominade by CC-BY-SA-4.0

מקרה מבחן: קניות אונליין VS קניות אופליין

בשנים האחרונות קניות האונליין בסופרמרקט צוברות תאוצה בישראל. במקום לנסוע לסופר, לחנות, לחפש מטבע של חמישה שקלים, לקחת עגלה, לנסות להיזכר מה היה כתוב בפתק ששכחנו בבית ולקנות הכל, לסחוב ו…הבנתם את הרעיון. במקום כל זה, אפשר לשבת על הספה, להזמין לפי רשימות קבועות ומוכנות מראש השמורות במערכת, ותוך רבע שעה לערך, הסתיימה פעולת הקניות. אלה יגיעו מאוחר יותר עם שליח.

ניתוח קצר של התרחיש מציג דילמה מהותית:

  1. תפוקה – פעולת הקניות המייצרת אוכל במקרר.
  2. משאבים – הזמן אבל גם הכסף הכרוך בקניות אונליין/אופליין.

כפי שניתן לראות, מדובר בהתייעלות קלאסית. אותה התפוקה בפחות משאבים, קרי פחות זמן. אולם, מצד שני, אפשר להגיד כי דווקא אין כאן התייעלות. מדובר באותה התפוקדה ביותר משאבים (כסף). ואף ניתן להגיד כי לא מדובר באותה תפוקה אלא בפחות תפוקה מאחר והירקות טובים פחות (כי מישהו אחר בוחר לי אותם).

ככה קונים היום? כן ולא.

הדילמה כפי שעולה היא אופן מדידת התפוקה וגם ברירת המשאב המועדף. בהתאם לכך, בבואנו לבחון התייעלות בחיינו חשוב להגדיר את המשאב העיקרי באופן איכותי. כלומר, יתכן ועדיף לי לשלם יותר כסף אך לחסוך זמן, כי בזמן שנחסך אני יכול לראות את הסדרה האהובה עליי ולהנות. בנוסף, חשוב מאוד להגדיר כיצד אנו מודדים את התפוקה. אם איכות הירקות מסבה לנו הנאה אדירה, אזי וויתור על בחירת הירקות באופן עצמי עשויה שלא להצדיק את ההתייעלות הזו.

מקרים נוספים בעלי פוטנציאל לבחינה שבסופה התייעלות הם: כמה זמן אנו נוסעים למכון הכושר האהוב עלינו? האם הוא שווה את זה? שונאים לבשל? אולי עדיף לקנות אוכל מוכן ולעבוד שעה נוספת בכל יום? כמה באמת אנו מרוויחים לשעה? כן, תשקללו גם את הפקקים שבדרך לעבודה. אולי כדאי למצוא עבודה קרובה לבית? לנקות את הבית בעצמנו? השאלה היא מה עושים בזמן שלא מנקים. שאלות רבות.

סיכום וחיות אחרות

התייעלות בחיים איננה פשוטה לניתוח כפי שהיא בסביבה הכלכלית-עסקית מפני שחודר אליה המימד האיכותי ולא רק הכמותי. כדי להתייעל בחיים, חשוב להגדיר מה חשוב לי, ולפעול כדי להגדיל אותו או לשמור על רמתו בפחות מאמץ.

מה עושים? מתחילים לבחון את החיים דרך המושגים של תפוקה ומשאבים. שואלים את השאלה איך ניתן להפיק יותר באותו הדבר או איך ניתן להפיק אותו הדבר בפחות.

בקיצור תתייעלו, אם היית לא ברור.

נק' למחשבה לסיום: לחסוך 50 ש"ח בקניית כיסוי לסמרטפון אבל כזה שלקח שעה וחצי למצוא אותו באיביי, לא בטוח שזו התייעלות. תלוי בכם.

תגובה 1

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות