"Get Me Roger Stone" הוא סרט בבימוים של דילן בנק, דניאל דימאורו ומורגן פמה שעלה בנטפליקס בשנת 2017. מדובר בסרט דוקומנטרי הסוקר את עלייתו ונפילתו ועלייתו של רוג'ר סטון, לוביסט רפובליקני אמריקאי ידוע לשמצה ושנוי במחלוקת.
הצפייה בסרט מעוררת מחשבה באשר לכוחה של המדיה והאנשים המעצבים אותה, ומלמדת על ההשפעה האדירה של המעטים על ההמונים. בפוסט זה אדון ביכולת לעצב מציאות באמצעות לוביזם, מה שמצביע על ההשפעה המכרעת של הכלכלה בחברה האנושית.
מי אתה רוג'ר?
מבלי לעשות ספוילרים (חוץ מזה שיש לו קעקוע של ניקסון על הגב), רוג'ר סטון מעורב בפוליטיקה באמריקאית כבר 40 שנים. מדובר באדם גנדרן, עשיר, בוטה, מקושר ומחובר, שלא מתבייש לעורר פרובקציות, להכחיש ולתקוף את אויביו, וכל זה למען השגת המטרה האישית שלו – לעשות את אמריקה גדולה יותר. מעניין כי האיש דחף כבר בשנות השמונים את טראמפ לנשיאות, כולל התמודדות של הנשיא הנוכחי במפלגת הרפורמה האמריקאית בשנות ה-90. היום, טוענים רבים, כי הוא לוחש באוזנו של טראמפ ומכוון לא מעט מהלכים משמעותיים בארה"ב.
לסטון מספר חוקים או כללי חיים שהוא פועל על פיהם וממליץ לכולם לאמץ כדי להצליח. כללים כמו: "תקוף, תקוף, תקוף", או "עדיף להיות ידוע לשמצה מאשר לא להיות ידוע כלל" וכדומה. אין ספק כי האיש מושפע מאוד מהנסיך של מקיאוולי והוא מייצג במובנים רבים את הרוע הפוליטי או את הפוליטיקה האפלה. בהתאם לכך הוא מאמין כי האדם רע מנעוריו ולכן כל האמצעים כשרים להשגת המטרה, כל עוד הם בכללי המשחק ואינם מהווים עבירה על החוק.
למה כל זה חשוב? כי האיש המציא את הלוביזם האמריקאי בגרסתו המודרנית והכניס את הכסף לפוליטיקה. בדרך זו הוא גם יצר מציאות מודרנית בה מעטים משפיעים על הרוב בשתי דרכים עיקריות: באמצעות התקשורת ובאמצעות שיטת הלובינג בממשל.
הלוביזם האמריקאי
לוביזם או לובינג הוא שדלנות בעברית. לא סתם הקונוטציה היא שלילית. מדובר במכלול פעולות שמטרתן לגרום לאחר לפעול באופן מסוים המיטיב עם הגורם אותו הלוביסט מייצג. פעילות זו הינה חוקית לחלוטין, כפופה לחוקי הממשל השונים ובעיקר מעורב בה הרבה מאוד כסף. כמה כסף? הביטו בגרף הבא:
לאן כל הכסף הזה הולך? הוא מממן מחקרים, מפרסם במדיות השונות, תורם כספים לקמפיינים פוליטיים, וסביר להניח שהכסף הזה עושה גם גוד-טיים לפוליטיקאים בעלי השפעה. הגבול בין חוקי ללא חוקי הוא מטושטש במיוחד בתחום זה. הכסף הזה מייצר לא מעט דיסאינפורמציה (ע"ע אינפו-וורס) ותכליתו חקיקה שתיטיב עם קבוצת האינטרס. בשפה פחות מכובסת הלוביניג מיטיב ומייצג את בעלי ההון שלהם האינטרס שהמציאות הכלכלית תמשיך לשחק לטובתם.
ב-1980 ייסד רוג'ר סטון את חברת הלובינג הראשונה במתכונתה המודרנית, עשה מיליונים והוביל מהלכים פוליטיים משמעותיים בארה"ב ומחוצה לה.
ככה, במלים אחרות, משפיעים מעטים על רבים.
חשיבותה של הכלכלה
שיטת הלובינג המודרנית מלמדת על החשיבות לא רק של הון אלא של המערכת הכלכלית לכשעצמה. החלטות ומהליכים פוליטיים מתקבלים בראש ובראשונה בהתאם למבחן הכלכלי, קרי, כיצד ישפיעו על המערכת הכלכלית הנתונה. הבנה של הכלכלה כיסוד ראשוני בחברה האנושית מחייבת אותנו לצלול לתוך הים הכלכלי הזה, להשיג בו תובנות והבנות.
יגידו המקטרגים כי הלובינג הוא רק דוגמה להשפעה של קבוצות האינטרס ואינו מחייב את המערכת כולה, ככזו הרואה באינטרס הכלכלי ראשון במעלה. אולם, מבט קצר בקמפיין הבחירות האמריקאי, הילרי VS טראמפ, מגלה כי הסיפור הכלכלי נמצא בלב המאבק והשיח הפוליטי. מצד אחד, מועמדת המייצגת את האליטה הכלכלית הישנה ומצד שני מועמד מיליארדר המייצג את המתעשרים החדשים.
הנוק-אאוט הפוליטי של טראמפ התבסס על הרוב הדומם האמריקאי, המעמד הנמוך-בינוני והנבער (מדהים לראות כמה הקמפיין של טראמפ מזכיר את זה של ניקסון, וכן בשניהם קשור רוג'ר סטון). החלום האמריקאי, היכולת לעבוד ולהתעשר, איחד את מצביעי טראמפ וביטא את החשיבות של הסוגיה הכלכלית בחברה האמריקאית.
ומה קורה בישראל? לאחר שנים רבות בהן השיח הפוליטי נסב סביב סוגיית הבטחון הלאומי ותהליך השלום הפוטנציאלי, נראה כי השיח הכלכלי תופס תאוצה. העניין התחיל במחאה החברתית בשנת 2011 וממשיך עד היום, כפי שניתן לראות בציון ההישגים הכלכליים השונים של הפוליטקאים כמקדמי הצבעה ובעיסוק הבלתי פוסק במחירי הדיור בישראל. וכן, גם בישראל יש לוביזם.
סיכום
מאדם אחד שהמציא את הלובינג ואת הפוליטיקה האפלה, בה המיעוט משפיע על הרוב, דרך מערכת הבחירות האחרונה בארה"ב והשיח הכלכלי בישראל, קשה להתבלבל: הכלכה מהווה עמוד תווך בעל קדימות במערכת הפוליטית ובחברה בכלל.
מה יש לעשות עם זה? להתחיל לדבר כלכלית, ללמוד את המערכת, לקחת אחריות. האם שאלת את עצמך למה רובנו נבערים פיננסית? אני רק אניח את זה כאן.
מעניין… לא הכרתי את הבחור.
את כל עניין הלובינג כן הכרתי בצורה שטחית מאוד.
תודה רבה.