דמי ניהול: מההפקדה או מהצבירה?

השיח אודות דמי הניהול חדר ללב דעת הקהל הישראלי בשנים האחרונות. בעבר, דמי ניהול של אחוזים בודדים היו שכיחים במיוחד מה שעלה לציבור הישראלי מאות אלפי שקלים בשנה. כיום, דמי הניהול הינם חלקי האחוז ומעלה, בהתאם ליומרה של מנפיק המכשיר הפיננסי.

לאחרונה, עם עליית קופת הגמל להשקעה וקרנות פנסיה ברירת המחדל (הפרסומת המזעזעת של אלדובי, כן גם פרסום רע הוא פרסום), נדרש החוסך לבחור בין שני מסלולים של דמי הניהול בשילוב של צבירה והפקדה.

בפוסט הנוכחי אסקור בקצרה את ההסטוריה של דמי הניהול, את המצב כיום ואבדוק מה חשוב יותר – דמי ניהול מההפקדה או מהצבירה.

מה היה פעם?

פעם, ממש פעם, כאשר פלוני אלמוני הזדקק לכמה מטבעות זהב הוא הלך לצורף הכפר שיצר לו כמה מטבעות. תמורת המטבעות זכה הצורף לתשלום בדמות סחר חליפין. איזו ואזה יפה למטבח, נניח. מאוחר יותר, במקום להעביר את המטבעות מהצורף למזמין המטבעות, שמר הצורף את המטבעות אצלו במרתף והנפיק שטר התחייבות או סיכום חשבון שם נרשמה כמות המטבעות של אותו פלוני אלמוני. במהרה, כך נוצר הבנק הראשון בהיסטוריה.

עשרות שקים של מטבעות שוכבים במרתף של הצורף ואין שום סיבה לרדת למטה ולהעביר מטבעות משק אחד למשנהו. העברת המטבעות בין אנשים נעשתה "על הנייר", באמצעות שטרות התחייבות וסיכום חשבון אותו הצורף הנפיק ללקוחות שלו מעת לעת. ממש כמו העו"ש שלנו וכרטיסי אשראי.

למה זה מעניין אותנו? הצורף הרוויח מכל העסקה, נוסף על התשלום עבור ייצור המטבעות הוא גבה תשלום על השירות שספק ללקוחות. התשלום הזה הוא המקור למה שאנו מכנים היום "דמי ניהול" ולמה שהבנקים קוראים "דמי משמרת". הבנתם נכון, למרות שאין יותר שקים עם מטבעות זהב, אלא רק רצף ארוך ובינארי במערכות מחשוב, הבנקים עדיין גובים דמי משמרת על ניירות ערך. כאילו זה תופס מקום במרתף שלהם. 

בקיצור, זו ההסטוריה של העמלות על שלל גווניהן. גם של דמי הניהול.

מה קורה היום?

דמי הניהול, כשמם כן הם, עמלות המוצדקות על בסיס בשירות שניתן ללקוח (management fee). במקרה בו עסקינן, השקעות הוניות באמצעות קרנות וקופות שונות התשלום ניתן עבור מספר שירותים:

1. עלויות תפעול – החזקה במכשירים פיננסיים כרוכה בעלויות נלוות שאינן קשורות מהותית להשקעה עצמה. בכלל עלויות אלה תשלום למנפיק המכשיר הפיננסי, עלויות רישום שונות, עלויות חברות בבורסה הנתונה, עלויות קנייה ומכירה של מנהל הקרן או הקופה ועוד עלויות שונות ומגוונות. 
2. ניהול ההשקעה וקבלת החלטות – כאן נמצאת העלות המשמעותית וזו שניתנת להבנה בקלות יחסית. השקעה בקרן בעלת אסטרטגיה השקעה אקטיבית המתיימרת להכות את מדד הייחוס שלה, מחייבת בחירה של מניות של חברות מסוימות (stock picking) או של כל מכשיר פיננסי ייחודי ואחר. השקעה אקטיבית כזו של מנהל הקרן או הקופה מעלה לרוב את עלויות התפעול, ובעיקר מצדיקה גביית תשלום עבור השירות, הרי באסטרטגיה כזו של השקעה נדרשת מומחיות (ידע=כסף).

בהתאם לכך, עלויות הניהול של מכשיר מחקה מדד (=השקעה פאסיבית) תהיינה נמוכות מאשר עלויות הניהול של מכשיר מכה מדד לכאורה (=השקעה אקטיבית). קחו דוגמא:

הראל (4D) מחקה S&P 500, קרן סל דולרית המחקה את המדד האמור, גובה דמי ניהול של 0.25% מהסכום הצבור של המשקיע.

להבדיל ממנה, הראל (4B) נבחרת ביומד, קרן נאמנות המשקיעה בנבחרת של מניות ביומד לצד השקעה במדד הביומד בבורסה בת"א, גובה דמי ניהול של 2.23% מהסכום הצבור של המשקיע.

*דמי הניהול המוצהרים משתנים מעת לעת כפי שמופיע בתשקיפים של כל מוצר. קראו את האותיות הקטנות.

על המשמעות האדירה של דמי הניהול, בעיקר לאורך שנים, כבר כתבו כמעט בכל מקום אפשרי. למשל, כאן, כאן ושם. תכל'ס, דמי ניהול נמוכים עשויים לחסוך מאות אלפי שקלים לאורך עשרות שנים.

מההפקדה או מהצבירה?

העלייה במודעות בישראל ובעולם כלל להשפעה המהותית של דמי הניהול על החסכון ארוך הטווח הביאה לתחרותיות בין הגופים המנהלים המציעים כיום דמי ניהול נמוכים משמעותית מבעבר.

בחסכון פנסיוני דמי הניהול נגבים הן מהצבירה של הסכום הכולל והן מההפקדה החודשית. מה חשוב יותר? ההפקדה או הצבירה? נצא לבדוק:

בקרן פנסיה מסוימת דמי הניהול הם 0.1% (=0.001) מהצבירה ו-1.49% (=0.0149) מההפקדה. נניח הפקדה חודשית של 100 ש"ח לאורך 20 שנים, כך שהסכום יהיה 24,000 ש"ח (בהנחת תשואה 0%).

דמי הניהול מההפקדה יסתכמו ב- 17.88 ש"ח לשנה וב-357.6 ש"ח עבור כל התקופה.

דמי הניהול מהצבירה יסתכמו ב-1.2 ש"ח בשנה הראשונה, ב-2.4 ש"ח בשנה השנייה, ב-3.6 ש"ח בשנה השלישית וכך הלאה. רק בשנה ה-15 להשקעה דמי הניהול יגיעו לסך של 18 ש"ח. עבור התקופה כולה סך העלות המצטברת מצבירה תהיה 252 ש"ח.

כלל העלויות בתקופה הכוללת תהיינה כ-610 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מדוגמא זו? 

על פניו נראה כי דמי הניהול מההפקדה משיתים עלות בפועל גבוהה מזו של הצבירה. אולם, אם נניח תשואה שנתית ממוצעת של 3.74%, אזי עלות דמי הניהול מהצבירה יקפצו לסכום של 1,756 ש"ח. ככל שתקופת ההשקעה ארוכה יותר והתשואה גבוהה יותר כך עלות הצבירה היא גם גבוהה יותר. 

נשמע מסובך? אולי קצת. מה שחשוב להבין הוא שבתקופת החיים הראשונה של הקרן עלות דמי הניהול מההפקדה גבוהה מזו של הצבירה, ואילו בהמשך חיי הקרן, עלות דמי הניהול מהצבירה גבוהה מזו של ההפקדה.

מאחר ומדובר בחסכון ארוך טווח יש להתמקד בעיקר בדמי הניהול מהצבירה. אולם, חשוב לסייג. דמי ניהול גבוהים במיוחד מההפקדה, עלולים לגבות עלות גבוהה במיוחד, גם אם נצליח להפחית את דמי הניהול מהצבירה.

על מנת להבין "אמפירית" את היחס האופטימלי בין דמי הניהול מהצבירה ומההפקדה, הכנתי מחשבון המבטא את העלויות המשתנות. השתמשו בו ושחקו עם המספרים הרלוונטים, כדי להגיע ליחס האופטימלי והמאוזן בין דמי הניהול השונים, כך שהעלות הכוללת תהיה הנמוכה ביותר. 

סיכום

דמי ניהול אינם דבר חדש. החל בצורף הכפר, דרך הבנקים וכלה בכל תחום ושירות, שם תמצאו את דמי הניהול מסתתרים באותיות הקטנות. בעולם הפיננסים לדמי הניהול השפעה מהותית בטווח הארוך על החסכון הפנסיוני. בהתאם לזאת, חשוב לשים לב, לעקוב, להרים טלפון או דגל, ולדאוג לא לשלם יותר מידי על מעט מידי. 

בפוסט זה ניתחתי את ההתפתחות של עלויות הניהול מההפקדה ומהצבירה, עניין שרלוונטי בעיקר בחסכון הפנסיוני, אך לא רק. 

בשורה התחתונה: פתחתם קרן? בדקו במחשבון מהו היחס האופטימלי בין דמי הניהול מההפקדה, ונסו להשיג אותו מול מנהל הקרן שלכם. בהצלחה.

המידע באתר זה אינו מהווה יעוץ, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסים מכל מין וסוג שהם (לרבות ניירות ערך, מניות, אגרות חוב, יחידות השתתפות בקרנות נאמנות, אופציות, חוזים עתידיים, תעודות סל, מוצרים מובנים, קופות גמל, קרנות השתלמות, קופות פיצויים וכו') וכן אינו מהווה הצעה לרכישת מוצרים פיננסים כאמור.