תפריט סגור

פרק ג': מכשירים פיננסיים (2)

בפרק הנוכחי אתמקד בשניים מהמכשירים הפיננסיים הנפוצים ביותר: קרן נאמנות ותעודת/קרן סל. בשני המכשירים ניתן לסחור בשוק ההון והם מספקים אפשרויות השקעה רבות ומגוונות. בהמשך לפרק הקודם בסדרה, שם הצגתי את שני המכשירים הבסיסיים ביותר, אג"ח (אגרת חוב) וני"ע (מניה), רוב תעודות/קרנות הסל וקרנות הנאמנות הן למעשה מכשירים פיננסיים העושים שימוש במכשירים הבסיסיים יותר, כאמור.

קרן נאמנות – Mutual fund

מכשיר פיננסי המאפשר השקעה משותפת במניות ומנוהל על ידי מנהל הקרן לפי הסכם הנאמנות. במלים אחרות, גוף מסוים כגון בית השקעות או חברת ביטוח מקים ומנהל קרן המשקיעה במניות לפי רציונל מסוים ובהתאם לתנאים מוסכמים מראש.

קרן נאמנות "מגדל מניות ישראל Buy Side" היא קרן המנוהלת בידי "מגדל שוקי הון (1965)", המשקיעה במניות בישראל במטרה להשיג תשואה עודפת על פני מדד המניות הכללי בבורסה בת"א בהתאם למניות שנבחרו על ידי מחלקת המחקר שלהם (שנקראת Buy Side). לפי ההסכם, דמי הניהול (שכר מנהל) הם 1.25% מהשווי הכולל של הקרן ושכר הנאמן (גוף שונה ממנהל הקרן) הוא 0.05%.

כמו שניתן לראות בקרן הנאמנות שלעיל יש גוף נאמן (אלמגור ברייטמן נאמנויות), יש גוף מנהל (מגדל קרנות נאמנות), יש רציונל או אסטרטגיה (מניות שנבחרו במחלקת המחקר), יש מטרה או מדד ייחוס (להכות את מדד המניות הכללי) וכמובן יש דמי ניהול בהתאם להסכם (שכר מנהל ונאמן). על קצה המזלג זו קרן נאמנות.

בהיבט הטכני, הקרן מחולקת ליחידות (ממש כמו מניות בכל חברה) הנסחרות בבורסה בהתאם למחיר הקרן הנתון אחת ליום בשעה קבועה מראש, כלומר אין מסחק רציף בקרן. רכישה של יחידה מן הקרן משמעותה החזקה יחסית בקרן, שכאמור מחזיקה בעצמה בנכסים פיננסיים (מניות של חברות, אג"ח, מכשירים אחרים), כך שהחזקה בקרן משמעותה החזקה עקיפה במכשירים פיננסיים אחרים. בהתאם לכך, המשקיע בקרן זכאי לתשואת הקרן ולדיבידנדים אם מחולקים למשקיעים.

סוג של נאמנות. פוטין וחבר.

אז מה היתרון של קרנות נאמנות על פני רכישה של מניות של חברות? לקרן שני יתרונות מרכזיים:

  • אסטרטגיה – לקרן ישנה מטרה והיא מספקת אסטרטגיה למשקיע, בכלל זה שימוש במחלקת המחקר ובידע הקיים אצל מנהל הקרן.
  • ניהול – הקרן מספקת למשקיעים בה ניהול מלא (קניה ומכירה) ללא התערבות המשקיע וללא צורך בידע טכני מצידו.

בקיצור, מענה חשוב למי שאינו מתיימר להבין ולדעת כיצד לסחור בבורסה. בישראל ישנן כ-1,000 קרנות נאמנות סחירות, הכוללות מגוון רחב מאוד של אסטרטגיות הקשורות בישראל ואף בעולם כולו. כלל הפרטים לגבי קרן נתונה, לרבות דמי הניהול והאסטרטגיה מפורסמים כחוק בתשקיף אותו הקרן מפרסמת.

*כלי להשוואה בין קרנות הנאמנות בארץ ניתן למצוא כאן

**תשקיפים של קרנות הנאמנות ניתן למצוא דרך מנגון החיפוש של המאיה.

תעודת סל/קרן סל (Exchange-traded note/ fund‏)

בשונה מקרן נאמנות, תעודת סל אינה כוללת אסטרטגיה וניהול אקטיבי (בחירת מניות, למשל) אלא היא עוקבת אחר מדד מניות מסוים ומטרתה להשיג בדיוק את אותה התשואה של אותו מדד. למעשה, תעודת הסל מספקת אפשרות להשקיע במגוון רחב מאוד של מניות או אג"ח מבלי לקנות כל נכס בנפרד בנפרד.

"הראל סל תא 35" הינה תעודת סל העוקבת אחר 35 המניות הגדולות בבורסה של ת"א, שהונפקה ב-2009 ותוקפה יפוג ב-2039. שכר המנהל הוא 0% ושכר הנאמן הוא 0.015% משווי התעודה. 

בשונה מקרנות הנאמנות תעודות הסל אינן כוללות אסטרטגיה וניהול מורכב ולכן דמי הניהול שלה אפסיים. כלל המידע באשר לתעודה נמצא גם כן בתשקיף או במסמכי התעודה. בנוסף, התעודות נסחרות באופן רציף ולא אחת ליום. חשוב לשים לב לשלושה עניינים מהותיים ביחס לתעודות הסל:

  • הבטחת תשואה – בהתאם להיותה מעין אג"ח, מנפיק התעודה מתחייב לספק את התשואה המדויקת למשקיעים ביחס למדד שנקבע. מדובר בחוזה לכל דבר.
  • סיכון – מאחר ותעודת סל היא מעין אג"ח אזי במקרה של חדלות פרעון של הגוף המנפיק ישנו סיכון להחזר ההשקעה (למשל, אם חברת הראל תפשוט את הרגל).
  • מחיר התעודה – מפני שהתעודה נסחרת באופן רציך מחירה נקבע בהתאם להיצע ולביקוש ולא בהכרח בהתאם למדד אחריו היא עוקבת. לשם כך, הגוף המנפיק דואג להזרים ביקושים ולאזן את המחיר בהתאם למדד הנעקב.

היתרון הגדול של תעודת הסל הוא, אם כן, דמי הניהול הנמוכים ופשטות ההשקעה. ב"לחיצת כפתור" ניתן לעקוב אחר מאות מניות בחתכים שונים ומשונים. סקטור תעודות הסל בישראל נחל הצלחה אדירה וכיום ישנן כ-700 תעודות סל בתחומים שונים החשופים למדדים בארץ ובעולם.

תעודת סל, ליטרלי. מקור: Bagumba, from Wikimedia Commons

בעקבות ההצלחה של תעודות הסל מנהלי קרנות הנאמנות החלו להציע קרנות מחקות, כאלטרנטיבה לתעודות הסל. בדומה לקרנות הנאמנות הן אינן נסחרות באופן רציף ובשונה מהן דמי הניהול נמוכים עד אפסיים. ההבדל המהותי הן שקרנות הנאמנות מתיימרות להכות את המדד, ואילו הקרנות המחקות שואפות להשיא את אותה התשואה של המדד (אולם אינן מתחייבות לכך כפי תעודות הסל).

קרן סל היא למעשה הכלאה בין תעודת הסל לקרן נאמנות (מחקה). בישראל מתחוללת רפורמה משמעותית בתחום וכל תעודות הסל עוברות בימים אלה ממש למבנה של קרנות נאמנות, ובשמן הייחודי קרנות סל (ETF). הסיבה לכך היא רצונו של הרגולטור להקטין את מימד הסיכון שטמון בתעודה כאג"ח ולכן כיום כבר ניתן להשקיע בקרנות סל.

קרן סל להבדיל מתעודת סל איננה אג"ח, אלא קרן המוחזקת בנאמנות, מחזיקה במניות של חברות או במכשירים פיננסיים אחרים, ומתיימרת לעקוב (ולא להשיג תשואה עודפת) אחר מדד מסוים. אולם בשונה מתעודת סל, היא איננה כוללת התחייבות של המנפיק באשר לתשואה המדויקת. 

*בארה"ב, קרנות הסל ותעודות הסל הן המוצר הפופולארי ביותר בשוק ההון.

**אתר נהדר המספק השוואה בין קרנות סל בארה"ב ניתן למצוא כאן.

הכלאה של ממש. מקור: Blackrock.com

מחשבה להמשך…

קרנות נאמנות ותעודות/קרנות סל הן בין מכשירי ההשקעה הפופלאריים ביותר בישראל כבעולם. בבסיס הדיון בקרנות נאמנות/מחקות או בתעודות סל/קרנות סל ניצב הויכוח האינסופי בדבר ניהול אקטיבי או פאסיבי. כפי שניתן להבין, קרנות הסל הן מכשיר אפקטיבי למי שמאמין בניהול פאסיבי ואילו קרנות נאמנות הן מכשיר אפקטיבי למי שמאמין בניהול אקטיבי (ולכן גם מוכן לשלם על כך דמי ניהול). מדובר בדיון שהוא נושא בפני עצמו לפוסט משלו. מטרתו של הפוסט הנוכחי הוא להכיר את ההבדלים הבסיסיים בין המכשירים האמורים.

מה בַּזֶּרם חושב?  שאלה טובה….

קראת מושג שקשור בקרנות ולא הבנת? יש לך שאלה? כתוב או כתבי בתגובות.

המידע באתר זה אינו מהווה יעוץ, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסים מכל מין וסוג שהם (לרבות ניירות ערך, מניות, אגרות חוב, יחידות השתתפות בקרנות נאמנות, אופציות, חוזים עתידיים, תעודות סל, מוצרים מובנים, קופות גמל, קרנות השתלמות, קופות פיצויים וכו') וכן אינו מהווה הצעה לרכישת מוצרים פיננסים כאמור.

6 תגובות

  1. גוסטבו

    היי,

    כל חברות הביטוח מחזיקות קרנות נאמנות וקרנות סל? האם כל מה שדורש זה להתקשר לחברת הראל (לדוגמא) ולבקש לפתוח חשבון בקרן שלהם?

    • bazerem

      חברות הביטוח הגדולות משווקות בשנים האחרונות את המוצרים שלהן כגון קרנות נאמנות/סל בבורסה בת"א.
      כדי להשקיע בקרן מסוימת אתה נדרש לאתר ולקנות יחידות של הקרן בה אתה מעוניין להשקיע.
      הדרך הפשוטה ביותר היא קנייה דרך יועץ ההשקעות בבנק בו מתנהל חשבון העו"ש.
      אפשרות נוספת וזולה יותר היא פתיחת חשבון השקעות בבית השקעות מסוים וקנייה דרכו של יחידות הקרן.

      *הנה קישור עם קרנות הנאמנות של חברת מגדל בחלוקה לאסטרטגיות (רק דוגמה):
      https://www.msh.co.il/migdal-capital-markets/mutual-funds/mutual-funds/

  2. גוסטבו

    בתי השקעות דורשים סכום מינימאלי של 300 אלף ש"ח לא? האם לא ניתן לקנות יחידות מבתי השקעות בסכום נמוך יותר?
    אני מדבר רק על קרנות מחקות מדד (קרנות סל) ולא קרנות מנוהלות

  3. גוסטבו

    בתי השקעות דורשים סכום מינימאלי של 300 אלף שח בדרך כלל. האם ניתן להשקיע בקרנות מחקות מדד (קרנות סל) בסכום נמוך יותר?

    בנושא אחר, מה זה התוכנות הללו שאנשים משתמשים בהם לקנות קרנות נאמנות? האם אלו תוכנות שמקבלים ברגע שנרשמים לבית השקעות?

    • bazerem

      חשבון עצמאי בבית השקעות דורש מינימום של כ-20,000 ש"ח וניתן לסחור דרכו.
      לחשבונות העצמאיים בתי ההשקעות מספקים תוכנות למסחר עצמאי שבאמצעותן ניתן לרכוש כל מוצר פיננסי שנסחר בבורסה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות