לא פלא שהפופולריות של פודאקסטים בישראל עולה בשנים האחרונות. יגידו שזו הכניסה של ספוטיפיי ודומיה המביאות איתן ממשקים נוחים, אולי זה רוחב הפס המתרחב לו עם השנים, או מערכות ההפעלה החכמות של ברכב ההופכות לסטנדרט.
אין ספק כי כל אלה תורמים להצלחת הפודקאסט כפורמט. עם זאת, אחת הסיבות המרכזיות לעלייתן של הפודקאסט, הֶסְכֵּת בעברית, היא הפקקים. כן, כן, הפקקים. משך הנסיעה המתארך משנה לשנה כמעט בכל נקודה במדינה, גוזל זמן יקר בחיינו מחד, אולם מפנה את אותו הזמן גם אם במגבלות משמעותיות להאזנה לפודקאסטים המהווים אלטרנטיבה להאזנה למוסיקה.
לפקקים יש השלכות כלכליות נרחבות. ראשית, הזמן שמושקע לטמיון בכבישים במקום בעבודה יצרנית וצמיחת המשק. שנית, עלויות אדירות של תאונות דרכים, בלאי תשתיות ועוד. שלישית ואולי החשוב ביותר, זיהום אוויר ותחלואה הנלווית לו. וזהו רק קצה המזלג.
מנגד, יותר מכוניות משמע הכנסות גבוהות ממיסוי למדינה, כמו גם צריכת דלק רבה יותר המעלה את הכנסות המדינה ממיסוי בתחום זה. לכן, סוגיית הפקקים בפרט והתחבורה בכלל היא סוגיה כלכלית מורכבת במהותה. אז אם כבר אנחנו עומדים בפקקים, אז לפחות כדאי לנצל את הזמן ולהתחיל לחשוב באופן כלכלי.
ברשומה קצרה זו יובאו שלושה פרקים מומלצים שעלו בפודקאסט המעולה "גיקונומי". פרקים אלה מייצגים סוגיות מעניינות בכלכלה ומצביעים על זוויות ופרשנויות שונות של התחום המורכב והמשפיע ביותר בחיינו.
גיקונומי – פרק #159 – עומר מואב כלכלן ימני
הפודקאסט "גיקונומי" אינו מתמקד בתחום מסוים כי אם במגוון רחב של נושאים. כל פרק מוקדש לשיחה עם מומחה בתחום מסוים, או ליתר דיוק עם חנון (גיק) בתחומו. בפרק 159 ניתן לשמוע במשך כשעתיים שיחה עם פרופסור עומר מואב, כלכלן ומרצה במרכז הבין-תחומי בהרצליה ובאוניברסיטת וור-וויק הבריטית.
פרופסור מואב ידוע ככלכלן ימני, כלומר, ככזה המאמין בעקרונות השוק החופשי. בקיצור קפיטליסט ולא סוציאליסט. בפרק זה עולה יפה ההבחנה בין תפיסת עולם כלכלית ימנית לבין תפיסת עולם ליברטריאנית (או ניאו-קפטיליזם). בנוסף, מומלץ במיוחד להאזין לדיון בנושא UBER ולהבין כיצד האינטרסים הכלכליים משפיעים גם בשדה הפוליטי במדינה.
גיקונומי – פרק #258 – אריק שרמן כלכלן מאושר
פרק נוסף בפודקאסט המעולה. הפעם השיחה עם ד"ר אריק שרמן, כלכלן ומרצה במרכז האקדמי רופין. תחום התמחותו של ד"ר שרמן מונה כלכלת אושר. תחום זה משלב גישות כלכליות ופסיכולוגיות על מנת לבחון את איכות החיים של הפרט והקולקטיב במדינה.
לעומת השיחה עם פרופסור מואב, בשיחה עם ד"ר שרמן ניתן לשמוע מנגינה קפיטליסטית פחות וסוציאלית יותר. לעומת הגישה הכלכלית הקלאסית הרואה באדם כשחקן רציונלי, בשיחה עם ד"ר שרמן ניתן להאזין לגישה מרחיבה המבקשת לעמוד גם על המוטיבציות הפסיכולוגיות והלא תמיד רציונליות של הפרט.
גיקונומי – פרק #42 – אורי כץ
בפרק הזה, מתארח בפודקאסט ד"ר אורי כץ, אולי כלכלן הרשת הידוע ביותר בארץ. הוא מפעיל את הבלוג הכלכלי "דעת מיעוט" ובעל חשבון טוויטר פעיל במיוחד. ד"ר כץ מתאפיין בביקורת על התערבות ממשלית ורגולציה, והוא מבקש להדגיש שיח הנשען על נתונים בניגוד לשיח הפופוליסטי המאפיין את תקופתנו.
מעניין במיוחד לשמוע בפרק זה על המהפכה התעשייתית והקשרה הכלכלי (בכל זאת קצת כבוד להיסטוריה), וגם להאזין לויכוח ארוך בשיחה לגבי הצעת החוק המבקשת להתערב בדמי התיווך במעמד חוזה שכירות דירה, בייחוד בהקשר פופוליזם, פרשנות והתבססות על נתונים.
למה חשוב להאזין לפרקים האלה…?
כלכלה היא מדע המשתייך למדעי החברה וככזה היא איננה מורכבת מאמת אחת אבסולוטית. האזנה לפרקים אלה חושפת גישות כלכליות שונות ודומות, חשיבותם של נתונים ואת כוחה של פרשנות. האזנה לשלושת הפרקים עשויה לדייק את ההבדלים בין הגישות הכלכליות עליהן כתבתי בבלוג בהקשר הפוליטי.
חשוב מכך ההאזנה מגלה כיצד הכלכלה נמצאת בבסיס קיומנו, ובשלושת הפרקים מתגלה רוחב יריעתה של הכלכלה. היא נוגעת לחיי היום-יום של הפרט ונמצאת בלב התכנון המדיני ארוך הטווח. היא משפיעה על קבלת ההחלטות בכל תחומי החיים ומניעה את האדם לפעולה באופן מודע ולא מודע.
הכלכלה חשובה מספיק כדי לפנות לה קצת זמן בפקקים. כן, כאמור גם הפקקים הם עניין לדיון כלכלי חשוב.
תודה רבה על ההמלצות!
אשמח לשמוע ולהאזין.
שאלה לא קשורה – מדוע אין בבלוג כפתור “אהבתי”?
חושב שהוא כפתור ממש נחמד…
אני מאוד אוהב את הכפתור הזה כי הוא עוזר לסמן “חבב” על פוסטים שקראת וביקרת בהם ונותן אינדיקציה לאיזה פוסט קראתי כבר וביקרתי בו או שלא.
הייתי שמח אם תוכל לשים כפתור כזה כדי שיהיה ניתן לחבב וגם לעקוב ?
מקווה שזו לא חוצפה מצידי לבקש.