ב-100 השנה האחרונות ניתן למנות עשרות משברים כלכליים ולחלקם גלי הדף שהשפיעו על על כלכלות רבות בעולם כולו. בין המשברים המוכרים ניתן למצוא את המשבר הכלכלי שפרץ ב-1929 בארה"ב ב"יום חמישי השחור", המשבר ב-1987 שפרץ ב"יום שני השחור", התפוצצות בועת הדוט-קום ב-2000 ועוד רבים ו"טובים" אחרים.
ב-2008 פרץ המשבר הכלכלי הגדול האחרון, שתחילתו במשבר הסאב-פריים בארה"ב ב-2007, והמשכו במשבר כלל עלמי בשנת 2008, בין היתר גם במשבר החוב האירופי שאת אותותיו ניתן לחוש עד היום.
הסיבות למשבר למשבר 2008 הן רבות ומגוונות, מורכבות וסבוכות, ועליהן נכתבו מליוני מלים בכל העולם. אין בכוונתי לנתח ולהסביר את המכניזם של המשבר ואיתו את הסיבות אותן נהוג לקשור להיווצרותו ומהלכו, אלא דווקא לדון באחת הסיבות ה"רכות" של המשבר ולבדוק מה השתנה מאז והאם למדנו משהו.
המשבר של 2008 זכה לביטויים רבים בקולנוע האמריקאי, אשר מהם ניתן ללמוד לא מעט על בעיות השורש שהובילו למשבר בסדר גודל כזה. בסרט המצוין "המעגל הפנימי" מ-2010, שזכה באסוקר לסרט התיעודי הטוב ביותר, מתאר הבמאי את הסיבות למשבר ככאלה הקשורות ביחסי הון-שלטון שהובילו להפחתת רגולציה ששרתה את בצע הכסף של הבכירים בעולם הפיננסי ואת בעלי ההשפעה והכח באליטה האמריקאית.
סרט אחר מ-2015, "השורט הגדול", מתאר כיצד היו כאלה שהרוויחו כסף רב מהמשבר תוך ניצול המורכבות של המכשירים הפיננסיים ששרתו את תאוות הבצע של העובדים בעולם הפיננסי. "הזאב מוול-סטריט" המתאר את האווירה בוול-סטריט בסוף שנות ה-90 דווקא, הוא גם כן רלוונטי לדיוננו באשר לסיבות הרכות של משבר 2008.
מה ניתן ללמוד מכל אלה? אחת הסיבות המרכזיות להתמוטטויות כלכליות היא תאוות הבצע. הרצון להרוויח ולהתעשר, בין היתר על חשבונם של אחרים, במעין מלחמת השרדות כלכלית בה החזק שורד, מאפיינת את רוב רובם של המשברים בעשרות השנים האחרונות. ביטוי טוב לאהבת הכסף השלילית הזאת ניתן למצוא בקלאסיקה הקולנועית "וול סטריט" בדמותו של המליונר גורדון גקו.
משבר 2008 מאופיין במיוחד בלוליינות פיננסית שמקורה בחמדנות האדירה של וול סטריט. יצירתם של מכשירים פיננסיים מורכבים והנפקה של אגרות חוב וביטוחים כמעט פיקטיביים, יצרו מעגל המזין את עצמו. כך ביום "בהיר" אחד, כשאחד השחקנים קורס (ע"ע ליהמן בדרדס) אפקט הדומינו מתחיל, והממשל מכניס ידיים ארוכות לכיסים עמוקים ומחלץ את הבנקים שהם "גדולים מידי מכדי ליפול".
איפה אנחנו היום? האם המשבר הקרוב? מספיק מבט חטוף במדד האי-שוויון (מדד ג'יני, גבוה יותר=יותר אי-שוויון), המייצג את הפערים הכלכליים בחברה כדי להבין משהו באשר לתאוות הבצע. אינדקציה טובה אחרת היא רמת השכר בתאגידים הגדולים והמענקים המחולקים בתעשייה הפיננסית.
מקור: Wikimedia
אי שוויון גבוה וחמדנות מעידים על יסודות חולים ועל משבר מתקרב. מאז משבר 2008 החל מדד האי-שוויון בארה"ב לעלות שוב וגם בישראל הפערים מתרחבים. התבוננות בגרפים מגלה מכניזם בו ערב משבר אי השוויון הוא גדול ביותר ובייחוד נתח ההון המוחזק בידי האלפיון העליון. בשנים שלאחר המשבר, לרוב אי השוויון קטן או מתייצב, ולאחר מספר שנים הוא חוזר לעלות.
איפה אנחנו היום? חפשו לגבי אי-שוויון. צפו בסרטים. רוצים להעמיק? נסו את תומאס פיקטי.
