בספטמבר הונפקו כמה חברות מעניינות בוול-סטריט, חלקן אף קשורות באופן ישיר ועקיף לישראל. כמה שבועות חלפו מאז, והתשואות מהממות. FROG הישראלית, חברת התוכנה המסקרנת, השיאה תשואה של 26% מאז ההנפקה לפני כחודש. אמריקן-וול (AMWL) חברת השירות הרפואי מרחוק, שנוסדה על ידי ישראלים, מציגה תשואה של כ-40% מאז הנפקתה באמצע ספטמבר. קומפאס (CMPS), חברת פארמה בריטית המפתחת טיפול בתחום הנפש על בסיס פטריות הזיה, עלתה בכ-30% תוך פחות מחודש.
השקעה במניות IPO, קרי, השקעה בחברות בימים הראשונים להנפקתן, היא אסטרטגיית השקעות מוכרת בשוק ההון. לרוב, סביב הנפקה של חברה בוול-סטריט יש רעש וצלצולים, החברה זוכה לחשיפה רחבה, וסביר להניח שאם היא מונפקת אזי היא בשלב צמיחה משמעותי ובעלת בסיס פיננסי בעל פוטנציאל. מנגד, השקעה בחברות בשלב ה-IPO טומנת בחובה סיכונים משמעותיים הקשורים בחברה, כגון האתגר בצליחת המעבר מחברה פרטית לציבורית, המחויבות לשקיפות שעלולה לחשוף את הקשיים והבעיות של החברה ועוד.
כיום ישנו קונצנזוס הנתמך על ידי מחקרים כי בלתי אפשרי להכות את תשואת המדדים על פני הטווח הארוך וכי אין טעם בבחירת מניות (stock picking). בהתאם, שיטת ההשקעה הפסיבית – קנייה של המדדים המרכזיים והחזקה לאורך שנים ארוכות – נהפכה פופולארית יותר ויותר בשנים האחרונות. המקרה של חברות IPO הוא מעניין במיוחד, שכן הוא עשוי להציע השקעה בטווח הארוך המבוססת על תשואת יתר של חברות IPO בטווח הקצר.
הנפקה ראשונית – קווים לדמותה
IPO הוא קיצור של Initial public offering, כלומר, הצעה ראשונית לציבור לרכוש מניות של החברה. בפועל מדובר במעבר של חברה בהיותה פרטית להיותה ציבורית. מהות המהלך הוא גיוס של כסף זול והנזלת ההון העצמי של החברה והון בעלי המניות שהושקע עד כה. בנוסף, הוא כולל מעבר לכפיפות לרגולציה של שוק ההון, בכלל זה חובת דיווח ושמירה על שקיפות מלאה מול ציבור המשקיעים.
תהליך ההנפקה מתחיל במכירת מניות החברה המונפקת למשקיעים מחוץ לבורסה, והוא מובל על ידי בנק השקעות כזה או אחר, המשווק את המניות למשקיעים המיועדים. ההיצע והביקוש קובע את התמחור, ואם החברה הגיעה ליעד הגיוס (במונחי כמות מניות) אז תהליך ההנפקה מסתיים, והחברה מתחילה להיסחר במסחר השוטף בבורסה.
אסטרטגיית ההשקעה בחברות IPO
מטבע הדברים, אנו שומעים וקוראים בעיקר על הנפקות מוצלחות כמו אלו מהתקופה האחרונות. ב-2019 יצאו אל הפועל 233 הנפקות בוול-סטריט, ואילו מתחילת 2020 מספר החברות שהונפקו, נכון לאוקטובר, עומד על 343. בכל אופן, הנפקה מסמלת שלב התבגרות משמעותי בחייה של חברה ומצביעה על עניין אצל המשקיעים. חברות IPO מגלמות כמה יתרונות בהיבט ההשקעה בהן:
- לרוב, הן זוכות לביקוש חזק בטווח המיידי לאחר ההנפקה.
- הטווח הקצר, עד שלוש שנים, לרוב מאופיין בשלב הצמיחה המשמעותית של החברה שהונפקה. הגיוס הכספי הגדול והמודעות לפעילות החברה, מהווים בסיס איתן לצמיחה.
- תקופות משבר מאופיינות גם הן בהנפקות, והן מולידות צרכים חדשים בשוק או תומכות בחברות שנהנות ממאפייני המשבר.
מחקר רחב היקף שפורסם על ידי Jay R. Ritter מאוניברסיטת פלורידה בחן את הביצועים של מניות IPO בין השנים 2019-1980 (להוציא 2000-1999, התפוצצות בועת הדוט.קום). לפי הנתונים שנאספו, מניות IPO בתחום הטכנולוגיה השיאו תשואה ממוצעת של 18.9% ביום הראשון למסחר לאחר ההנפקה, ואילו מניות IPO שאינן בתחום הטכנולוגיה השיאו תשואה ממוצעת של 10.9% בתום היום הראשון למסחר הרציף בהן, מה שמחזק את הסברה כי לרוב מניות IPO מושפעות באופן חיובי מעצם הנפקתן וזוכות לביקוש יתר.
אלא שהנתון המעניין מתגלה בבחינה בתום שלוש שנים מההנפקה של חברות IPO. התשואה של מניות הטכנולוגיה עמדה על 46.1% בממוצע, קרי 13.4% בממוצע לשנה, ואילו של החברות שאינן טכנולוגיות עמדה על 23.7%, קרי 7.3% בממוצע לשנה. בממוצע כלל חברות ה-IPO השיאו תשואה ממוצעת של 30.9% בשלוש השנים מיום ההנפקה על פי אותו מחקר.
לשם השוואה, הממוצע השנתי של נאסד"ק ב-10 השנים האחרונות עומד על כ-14%, ושל ה-S&P500 על כ-13%. מאחר שהעשור האחרון התאפיין בתקופה שורית ארוכה במיוחד, ככל שטווח המדידה עולה כך התשואה השנתית הממוצעת של שני המדדים יורדת בהתאם. מכאן שמדובר בתשואת יתר ביחס למדדים שעומדים בטווח הארוך מאוד על תשואות שבין 12%-8% בממוצע לשנה.
השקעה בטווח ה"ארוך-קצר"
כיצד משקיעים במניות IPO? ניתן כמובן לרכוש כל חברה המונפקת לראשונה לציבור החל ביום הנפקתה, אולם על מנת להשיג פיזור בצורה פשוטה קיימות כמה תעודות סל הממוקדות בהשקעה במניות IPO. כל תעודה מחזיקה באסטרטגיה מעט שונה ובפיזור גיאוגרפי שונה.
בשנים האחרונות בולטת התעודה בעלת הסימול ה"מפתיע" IPO על פני המדדים הפופולריים:
שיטת ההשקעה שלה מעניינת וכוללת רכישה של חברות IPO במהלך 90 הימים הראשונים להנפקתן, ומכירת כלל ההחזקות בכל חברה בתום שנתיים מיום הנפקתן. אסטרטגיה זו תואמת את הממצאים של המחקר שלעיל, המבטא את תשואת היתר של חברות IPO תוך שלוש שנים מיום הנפקתן. כפי שניתן לראות, בשנים האחרונות השיאה התעודה האמורה תשואה עודפת משמעותית ביחס לנאסד"ק או ל-S&P500.
IPO איננה התעודה היחידה בתחום, ויש עוד 4 תעודות סל ידועות אחרות (FPX, IPOS, FPXI, FPXE) שאסטרטגיית ההשקעות שלהן מתמקדות בחברות בשלב ההנפקה הראשונית לציבור, בשיטות שונות ובפילוח גיאוגרפי משתנה. FPX למשל עוקבת אחר 100 החברות האמריקאיות הגדולות לפי שווי שוק שהונפקו ב-1,000 הימים האחרונים.
נראה כי אסטרטגיות אלו מכות את S&P500 ללא עוררין, אולם ביחס לנאסד"ק המאבק צמוד. בטווח הזמן של שבע השנים האחרונות, בכל האמור ביחס ל-IPO מאז הנפקתה ב-2013, נאסד"ק השיא תשואה גבוהה של כ-1% בממוצע בשנה. לעומת זאת, התעודה הוותיקה FPX הצליחה להכות את נאסד"ק מהנפקתה ב-2006 (399% כנגד 386%). על כל פנים, השקעה בחברות IPO היא אמנם מוטת טכנולוגיה בהתאם למגמה העכשווית, אך היא מספקת פיזור רחב ומשתנה של סקטורים שאינם נכללים בדרך כלל בנאסד"ק.
סיכום
האסטרטגיה הייחודית של התעודות המתמקדות בתחום ה-IPO ניתנת לתמצות באופן הבא: החזקה לטווח קצר-בינוני בחברות בעלות מאפיינים משותפים בטווח הארוך. הרציונל בבסיס השיטה הוא כי חברות כאלה נהנות מצמיחה מואצת בשנים הראשונות להנפקה, וכי גם בשנות משבר "נולדות" חברות חדשות הצומחות בעתות של משבר.
משבר הקורונה והתשואות המרשימות בתחום בשנים האחרונות עשויות להצביע על הזדמנות ואסטרטגיה ייחודית – החזק בטווח הקצר ואל תפסיק.
רשומה זו פורסמה לראשונה ב-TheMarker
