דמיינו שיכולתם להשקיע בחברות התעופה או יצרניות המטוסים עוד לפני שהושק מטוס אחד או קו המחבר בין שתי ערים בעולם, או ביצרניות הרכב כשבדרכים התגלגלו להם כרכרות וסוסים. כנראה שאלו היו השקעות טובה בראייה לאחור. בעבר כתבתי על המהפכה של הרכב החשמלי ואיך היא עשויה להגביר את הביקוש לליתיום ולפלדה. כעת, ישנה הזדמנות כזו בכל מה שקשור למכוניות המעופפות (או הרחפנים או המטוסים, תיכף נגיע לזה).
אני זוכר עוד מילדותי את הסרט "השופט" בכיכובו של סילבסטר סטאלון. האמת אני לא זוכר במה הסרט עוסק, אבל אני בעיקר זוכר את הדרך שבה ניתן היה להגיע ממקום למקום – מכוניות מעופפות. המכוניות נראו כמו מכוניות, כלומר, ארבע דלתות (או חמש) וגלגלים, מקסימום זוג כנפיים קטנות ב-45 מעלות והן התעופפו להן בין גורדי השחקים של ניו-יורק, שיקגו ושות'. הן טסו בגובה נמוך, המריאו ונחתו אנכית וחסכו הרבה פקקים וכאבי ראש לנוסעים שלהם.
מפתה לחזור אל סרטי מדע בדיוני של שנות ה-80 וה-90 ולבדוק מה התגשם ומה לא. נראה שהרוב לא התגשם והתמשש. ישנן מהפכות שלמות שהתפספסו להם כמו הסמרטפון או האינטרנט. בקטנה. אפילו מחוות המגע (הטאצ') לא זכו לזמן מסך חוץ מדו"ח מיוחד (Minority Report) עם טום קרוז.
חזון המכוניות המעופפות היה אחד החזקים בקולנוע. מ"בחזרה לעתיד" דרך ה"שופט" זה כנראה היה ההימור הבטוח של העתידניים. מכונית מעופפת היא חיבור קלאסי בין שני עולמות או יכולות מוכרים ומוכחים במאה הקודמת. המכונית הייתה ה-מוצר ששינה את הניידות של האדם ודחף את הכלכלות קדימה. המטוס עשה אותו הדבר. היכולת לעוף (או לטוס) הוצמדה למוצר יום-יומי ושימושי, פרטי, של המסות, והוסיפה ממד עירוני חדש – שכבה ברום הנמוך של, כאמור, מכוניות מעופפות.
אז מה הקשר להשקעות ופיננסים? השנים הטובות האחרונות של ריבית אפסית והרחבה כמותית של הבנקים המרכזיים שעודדו גיוסים והנפקות, הובילו כמה חברות לבורסות. הן כבר ציבוריות, עדיין לא מוכרות, אבל מפתחות את הגרסה שלהן למכוניות המעופפות. פתיחת השנה (2022) הנוכחית (והמאתגרת) עשויה לספק הזדמנות ארוכת טווח להשקעה לאלו שמאמינים בחזון המכוניות המעופפת.
צריך בכלל מכוניות מעופפות?
אפשר למנות מספר סיבות שעשויות להצדיק את הפיתוח של מכונית מעופפות. הראשונה שבהן היא הפקקים ההולכים ומחריפים בעולם המערבי. האוכלוסייה ממשיכה לגדול, במקומות "טובים" ישנה הגירה חיובית, והמכוניות שהיו מאז מעולם מוצר צריכה נגיש, סמל סטטוס וכו', ממשיכות להיערם בכבישים. בישראל אנו חווים זאת ביתר שאת.
הסיבה השנייה היא החיסכון המשמעותי בהשקעה בתשתיות. אינסוף מכוניות מחייבות כבישים, ואם לא מכוניות אז מערכות להסעה המונית שגם עולות מיליארדים על גבי מיליארדים. הפרויקטים האלה בדרך כלל מתאחרים ולא מדביקים את קצב הביקוש. אגב, ישנם מחקרים שמראים שתשתיות כבישים רק מחריפות את הבעיה עם השנים. לפני כמה שנים הייתה תקופה שבה נסעתי כמה פעמים בשבוע בכביש החוף מת"א לחיפה ובחזרה. אני זוכר היטב שיפוץ שארך מספר שנים להרחבת אחד הנתיבים באזור חבצלת השרון, ומרגע שהתווסף הנתיב החדש, הוא כבר היה פקוק מחדש. באמת מתסכל. בכל מקרה, התשתית הנדרשת למכונית המעופפת היא מנחת לא גדול במיוחד. זהו.
הסיבה השלישית היא סביבתית. המכוניות המעופפות המפותחות כיום מבוססת על הנעה חשמלית והן אמורות להפחית משמעותית את הפליטה המזהמת. המכוניות הקונבנציונלית, אלה שנוסעות בכבישים הן אחד הגורמים העיקריים לזיהום האוויר. כ-40% מהנפט נצרך כדלק למכוניות, משאיות וכו' (היתר לדלק סילוני, פלסטיק, אספלט, גריז ויישומים אחרים). ניתן לאתגר את הטיעון בדבר הפחתת הזיהום מפני שכלי רכב חשמליים כבר נוסעים בכבישים, אולם קיצור משך הנסיעה (או הטיסה) אמור להביא לחיסכון אנרגטי ביחס לתנועה בכבישים.
סיבה רביעית, ושנויה במחלוקת יש לציין, היא הפחתת של תאונות דרכים. בהצדקה זו ישנה הנחה מובלעת כי יתרחשו פחות תאונות אוויריות, ואפשר לאתגר גם את הטענה הזו אל מול הפיתוח של הרכב האוטונומי שאמור גם הוא להפחית את כמות התאונות שרובן נגרמות בעקבות טעויות אנוש.
צריך או לא צריך? הרכבת כבר יצאה מהתחנה.
מסן פרנסיקו לסן חוזה ב-15 דקות
eVTOL הוא קיצור של electric vertical take-off and landing, כלומר, כלי אווירי חשמלי שממריא ונוחת בצורה אנכית. היכולת האנכית היא קריטית בכל מה שקשור בכלי תעופה אורבני והיא מייתרת את הצורך במסלול נחיתה והמראה. הקונספט הראשוני הופיע בשנת 2009 בסרטון של נאס"א שזכה ליותר ממיליון צפיות. הנה הוא:
בעקבות חשיפת הקונספט, שמהותו השימוש במנועים חשמלים ושקטים המאפשרים להמראה ונחיתה אנכית, חברות גדולות וידועות כמו בואינג ואיירבס נכנסו לתחום. ב-2016 חברת אובר (Uber) פרסמה את החזון שלה להסעה אווירית של נוסעים לפי דרישה. "דמיינו עצמכם נוסעים מסן פרנסיסקו לעבודה בדאונטאון של סן-חוזה, דרך שאורכת בדרך כלל שעתיים, הפעם ב-15 דקות" (הנה המסמך). במסגרתו היא השיקה את פרויקט Elevate שכלל פיתוח של רכב מעופף שכזה. בין השנים 2019-2017 החברה ערכה כנס שנתי בתחום והציגה את התפתחויות הטכנולוגיות. הלכה למעשה, אובר קידמה את חזון המכונית המעופפת והשפיעה על התעשייה כולה שהחלה בפיתוחים טכנולוגיים בתחום.
בשנים האחרונות חברות רבות הכריזו על ההשקות המתוכננות החל משנת 2022 (בינתיים יש סימנים לדחיות) ודיווחו על הזמנות של מאות ואלפי יחידות בהיקף של מיליארדי דולרים. בין הלקוחות המזמינים נמנות חברות כמו אמריקן איירלינס, וירג'ין ועוד. העלות לטיסה ללקוח יחושב ככל הנראה לפי מרחק והמחירים צפויים לעמוד בין 3$ ל-11$ לנוסע לכל מייל טיסה. למשל, לנוסע בודד, "נסיעה" מסן פרנסיסקו לסן חוזה במכונית המעופפת תעלה בממוצע כ-294$ לעומת מונית מסורתית שתעלה לו כ-130$. עם זאת, המחירים עדיין אינם רשמיים וסביר כי עיקר ההכנסות של המפעילות יגיעו באמצעות הקמת רשת קווים קבועים ולא טיסה לפי דרישה, בדומה לקווים האוויריים שחברות התעופה מפעילות כיום.
אז זה באמת קורה. בקרוב יתחילו לעופף כאן "מכוניות" (שדומות יותר לרחפנים, אבל בקטנה).
הביטו לוול-סטריט וראו
השנתיים האחרונות היטיבו עם התחום. חברות רבות המפתחות eVOTL נכנסו לוול-סטריט בדלת האחורית, כלומר, באמצעות SPACs. הריבית הנמוכה והביקוש הגואה להשקעות דחפו לגיוסי ענק ורק בשנת 2021 הונפקו שלוש חברות בתחום. מבין החברות העוסקות בתחום ניתן לציין את ארבע הבאות:
JOBY – נוסדה בשנת 2009, גייסה מעל כ-820 מיליון דולר והונפקה בשנת 2021. במהלך השנים ביצעה טיסות ניסוי של יותר מ-5,300 מייל כולל טיסה למרחק של 250 ק"מ ללא טעינה. במהלך השנים היא חברה לחברת טויוטה ולאובר בשיתופי פעולה שונים, והשיגה את אישורים שונים בדרך למימוש טיסות מסחריות. ההערכה היא שבשנת 2024 החברה תחל בהפעלה מסחרית.
ACHR – החברה, Archer Aviation, סיימה את השלב השני מתוך שלושה בפיתוח וניסוי הרחפן, מטוס או מכונית מעופפת שלה. מדובר בכלי טיס במשקל של 1.5 טון עם 12 מנועים (מסוק "קליל" שוקל כ-3.5 טון), חשמליים כמובן, המגיע למהירות מקסימלית של 240 קמ"ש וברמת רעש נמוכה במיוחד. החברה נוסדה בשנת 2018, גייסה מעל 900 מיליון דולר והונפקה ב-2021 לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר.
EH – החברה הסינית, Guangzhou EHang Intelligent Technology, נוסדה בשנת 2014 והיא מפתחת רחפנים אוטונומיים ומאוישים למטרות שונות, מצילום וביצוע סקרים ועד להסעות נוסעים. היא החברה הראשונה שהציגה את החזון של מכונית מעופפת אוטונומית, כלומר, שאין צורך בנהג (או טייס). ב-2019 החברה הונפקה בנאסד"ק והיא מבצעת ניסויים ושיתופי פעולה במספר ערים מרכזיות באירופה. מטוס הדגל שלה יכול לשאת 2 נוסעים, הוא אוטונומי, מגיע למהירות מקסימלית של 160 קמ"ש ולטווח של 16 ק"מ.
LILM – החברה הגרמנית נוסדה בשנת 2015 והיא מפתחת כלי טיס אוטונומי, חשמלי המבוסס על מנועי ג'ט. המכונית המעופפת יכולה להסיע עד 6 אנשים בתצורה המקסימלית, במהירות מקסימלית של 300 קמ"ש ולטווח של עד 300 ק"מ. היא גייסה מעל 800 מיליון דולר והונפקה גם היא בשנת 2021 דרך SPAC.
בתחום פועלות חברות נוספות. מבט חטוף בארבע שלעיל ממחיש את השוני והבידול בתחום ההסעה האווירית. למעט העובדה שכולם מבוססים על הנעה חשמלית, כל חברה מתמקדת בטווח מהירויות וטווח טיסה שונים, קיבולת הנוסעים ויכולות הטסה אוטונומית ברמות שונות (ללא ועד אוטונומיה מלאה). המאפיינים השונים של כלי הטיס ממחישים את הצרכים השונים בתחום ההסעה האווירית האורבנית – מטיסות קצרות בתוך העיר לטיסות בין-עירונית, שאינן מתחרות בקווי התעופה המסורתיים (בערים סמוכות, למשל, וללא צורך במסלולי המראה)
ההמראה וההתרסקות (של המניות)
כאמור, שנות הגאות שנתמכו על ידי הריבית האפסית עודד את החברות לגייס כספים בשוק הציבורי וכמה מהן הונפקו, בעיקר בשנת 2021 בנאסד"ק. מאז הן סבלו מהסנטימנט השלילי בשווקים והעלאת הריבית שהסיטה כספי משקיעים לאפיקים בסיכון נמוך. לדוגמה, ארבעת החברות שציינתי קודם לכן הציגו ירידות משמעותיות מאז ההנפקה:
האם מדובר בהזדמנות השקעה? חישבו על כך שיכולתם להשקיע בענף התעופה עוד לפני שטסה לה טיסה מסחרית אחת. או בענף הרכב מבלי שהושק עדיין רכב אחד לרפואה. מדובר בהזדמנות נדירה יחסית בה אמצעי תחבורה שלו יתרונות כלכליים וסביבתיים טרם הושק באופן רשמי, אך מתאפשר להשקיע בו באופן ישיר.
קשה לתמחר את השווי של החברות מכמה סיבות. ראשית, לחברות אין הכנסות. שנית, הן תלויות מהותית ברגולציה. שלישית, הפרויקטים סובלים מעיכובים שמגדילים את ההוצאות על מו"פ ודוחות את ההכנסות מהשימוש במטוסים/מכוניות/רחפנים. ורביעית, הנעלם הגדול הוא הביקוש לשירות כזה. החברות בתחום נסמכות על התחזקות מגמת העיור בעולם המערבי ובכלל ועל הצורך בקיצור שרשראות הלוגיסטיקה.
ההזמנות שכבר בוצעו, על ידי חברות ענק, מעידות על הציפייה הגדולה להשקות הרשמיות ולטיסות המסחריות הראשונות. אמריקן איירליינס, לדוגמה, כבר ביצעה הזמנה עקרונית בשווי של מיליארד דולר עבור 200 מכוניות מעופפות של Archer. כלומר, עלות ממוצעת של 5,000,000 מיליון דולר לכלי טיס (הייצור בלבד מוערך בין מיליון ל-3 מיליון דולר לכלי).
Archer דיווחה בסוף הרבעון הראשון של 2022 כי היא שורפת כ-65 מיליון דולר ומחזיקה מזומנים בשווי של כ-700 מיליון דולר. כלומר, החברה נסחרת היום בשווי המזומנים שלה והשוק לא מתמחר את שווי הפעילות העסקית שלה, או שהוא מתמחר אותו באפס, ליתר דיוק. מעניין.
השורה התחתונה
חזון המכונית המעופפת בסרטי המדע בדיוני של שנות ה-90-80 ביטא את הפוטנציאל האדיר של שכבת תעבורה נוספת, זו שבין הכביש לבין השמיים ה"גבוהים". רשת תחבורתית בגובה נמוך שנהנית מהיתרונות של טיסה ללא צורך בשדות תעופה ומהווה חלופה לנסיעה המסורתית.
הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום הסוללות החשמליות והמנועים המאפשרים המראה ונחיתה אנכית יצרו מרוץ חימוש של עשרות חברות המייצרות רחפנים, מכוניות מעופפות או מטוסים קטנים שלא דורשים מסלול המראה ולא מהווים מטרד רעש. בעקבות כך הם מתאימים מיוחדים לטיסות קצרות בתוך הערים, ועשויים להיתמך ממגמת העיור והביקוש לסחורות ומוצרים בתוך הערים.
השנתיים האחרונות עודדו גיוס כספים ציבוריים וחברות אלה הונפקו. כעת הן נסחרות בעשרות אחוזים מתחת למחיר ההנפקה שלהם. החברות נסחרות לעתים בשווי המזומנים שלהם, ונראה כי השוק לא מתמחר את הפעילות העסקית, שקורמת עור וגידים וצפויה בעוד שנים בודדות להוסיף שכבה תחבורתית יעילה יותר מזו שמתחתיה. האם זו הזדמנות להשקיע במהפכה עוד לפני שהתרחשה? יתכן.
הנתונים והמידע המובאים בכתבה אינם מהווים ייעוץ, המלצה או חוות דעת לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם, ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
