פיצויים: מה היה, מה יש והאם למשוך אותם?

ביטוח פנסיוני חובה שפורסם והוחל משנת 2008 על כלל העובדים במשק (בגדול), השפיע גם על סוגיית הפיצויים של העובד במקרה של פיטורים. במהלך השנים מאז פורסמו צווים מרחיבים שהשפיעו על גודל החסכון ואופן ההפקדות המבוצעות על ידי המעסיק. בפוסט הנוכחי אציג בקצרה את ההשתנות בתחום ואציג בהרחבה מה חשוב לעשות ובעיקר מה חשוב לא לעשות בכל הנוגע לפיצויים.

שתי הערות:

1. אני לא יועץ פנסיוני או מומחה ביחסי עובד-מעביד.
2. הנושא מסובך (ויש שיגידו גם משעמם) אבל מי שנוקט בחשיבה ואחריות כלכלית חובה עליו להכיר ולפעול בנושא.

קצת היסטוריה…

חוק פיצויי הפיטורים קובע כי הפיצוי לעובד במקרה של פיטורין יהיה משכורת אחרונה X שנות העבודה.  למשל, עובד שמשכורתו 10,000 ש"ח שעבד במשך 10 שנים עד שפוטר, זכאי לפיצוי של 100,000 ש"ח. יחד עם זאת, הפיצויים נמצאים תמיד אצל המעסיק שבהתאם לחוק מחויב לשלם אותם לעובד. בהקשר זה, מקרים רבים מגיעים לבית הדין לעבודה באשר לחובת הפיצוי בהתאם לגופו של עניין. דבר נוסף הוא שהעובד זכאי לפיצוי אך ורק במקרה בו הוא פוטר, וישנם אף מקרי פיטורים בהם המעביד פטור מתשלום הפיצויים. יחד עם זאת,  ההסדר הקבוע בסעיף 14 לחוק פיצויי הפיטורים הפך לחובה עם פרסום והחלת צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק (2008) שינה מהותית את הקשור בפיצויי הפיטורים.

מבנה החסכון הפנסיוני ורכיב הפיצויים

לפי פנסיית החובה, קרן הפנסיה נחלקת לשלושה רכיבים בתחום החסכון (להבדיל מרכיבי הביטוח): הפקדת המעביד, הפקדת העובד, רכיב הפיצויים. ההפקדה כולה מהווה 18.5% משכר הבסיס ברוטו ומחולקת כך: 6.5% מעביד, 6% עובד, 6% פיצויים המופקדים על ידי המעביד. בהתאם לזאת, לפי שכר של 20,000 ש"ח ברוטו ההפרשה לפנסיה תסתכם ב-3,700 ש"ח, כאשר מתוכם 1,200 ש"ח ע"ח העובד ו-1,300 ש"ח ע"ח המעביד לקצבת הפנסיה (תגמולים),  ו-1,200 ש"ח נוספים אותם יפקיד המעביד לטובת רכיב הפיצויים.

בהתאם לזאת, המעסיק מחויב להפריש לפחות 6% לפיצויים. לפי החוק, למעסיק נתנת הזכות להפריש סכום מלא לפיצויים בסך של 8.33% מהשכר החודשי, חודש בחודשו, ובכך לפטור עצמו מחובתו לתשלום פיצויים. דרך אגב, ההשלמה ל-8.33% עשויה להתבצע לקופת גמל לפיצויים ולא בהכרח לקרן הפנסיה של העובד. 

מדוע השיטה החדשה טובה לכולם? המעסיק, מצד אחד, חוסך במקרה זה סכום כסף מצידו ואינו נדרש להפקדה לקופת פיצויים כפי שהיה נהוג בעבר. בשיטה של הפרשה חודשית הסכום המצטבר לרוב יהיה נמוך יותר מפני שהוא מייצג את השכר הממוצע לכל אורך התקופה ולא את השכר האחרון שלפיו מחושבים פיצויי פיטורים.

העובד, מצד שני, "מרוויח" פעמיים בשיטה החדשה:

1. הסכום שהופקד באופן חודשי (בין אם 6% ובין אם 8.33%) הינו בבעלות העובד, דהיינו, בין אם מדובר בפיטורין ובין אם מדובר בהתפטרות. נקודה משמעותית למדי. בנוסף הסיכון כי המעסיק יקלע לקשיים ויפשוט רגל ישפיע על הפיצויים נעלם כלא היה.
2. הסכום המצטבר בקרן או בקופה צוברים תשואה שנתית של אחוזים בודדים, כלומר השלם גדול מסך חלקיו. לדוגמה הפקדה של 600 ש"ח בחודש בהנחת תשואה אפקטיבית של 3.74% בשנה, תסתכם בסכום של 87,149 ש"ח לאחר 10 שנים ולא של 72,000 ש"ח בחישוב פשוט.

חשוב לשים לב

ראשית, החוק מחייב את המעסיק לשלם 6% בכל חודש ולא 8.33%. במקרה של פיטורין, באם לא הפריש המעסיק את כל הסכום לפיצויים, יהא עליו להשלים את הפער לפי השכר האחרון. בחישוב כללי, הפקדה של 6% מידי חודש שוות ערך לכ-70% מפיצוי הפיטורים, כך שעל המעסיק יהא לשלם כ-30% נוספים.

שנית, יש לוודא כי ההפקדות אכן מבוצעות ע"י המעסיק, באחוזים המתאימים וברציפות לקרן הפנסיה ולקופות השונות.

שלישית, מאחר והשינויים הוחלו משנת 2008 ואילך, אזי עובדים המועסקים עוד קודם לכן זכאים עד לשנת 2008 לפיצויים במודל הקודם, ומשנת 2008 לפי המודל הקיים. לכן בכל מקרה החורג מהחוק העכשווי חשוב לבדוק את הסיבה לכך והאם היא מוצדקת.

מיסוי על פיצויים

במקרה של מימוש, כספי פיצויי הפיטורים מחויבים במס הכנסה ונחשבים כהכנסה נוספת של העובד. קיים פטור ממס הכנסה עד לתקרה של 12,230 ש"ח לכל שנת עבודה, ואילו השאר ימוסה בהתאם למדרגות המס ונתוני הזכאות האחרים של העובד. חשוב לדעת כי ניתן לפרוס את הפיצויים לאורך שנים ובכך גם להקטין את תשלום המס בהתאם.

פיצויים – האם למשוך אותם?

שאלת השאלות – בהנחה שהמעסיק מפקיד לביטוח הפנסיוני את רכיב הפיצויים בכל חודש, האם למשוך את רכיב הפיצויים מן הקרן במקרה של הפסקת עבודה? התשובה היא חד משמעית – לא (!):

1. פחות כסף – משיכה של רכיב הפיצויים מקרן הפנסיה תקטין בכ-1/3 את קצבת הפנסיה העתידית. מאחר וההפקדות ע"ח הפיצויים מהוות 6% מתוך 18.5% מהשכר המבוטח, ומכאן שההשפעה של משיכה שכזו הינה מהותית. 
2. פחות כסף (2) – משיכה של רכיב הפיצויים משמעה ויתור על תשואה עתידית המחושבת כיום לפי 3.74% בשנה (ובפועל מחקרים ארוכי שנים מראים כי התשואה נעה סביב ה-6% בשנה, בדקו במחשבון הזה). המשמעות היא ויתור על רווח של עשרות אלפי שקלים ועל הקסם של ריבית דריבית.
3. פחות מס – מימוש רכיב הפיצויים משמעו ויתור על חסכון במיסוי. כאמור מעל התקרה הקבועה ישנו מיסוי מלא המתווסף להכנסות ממקורות אחרים ובהתאם לנתוני המבוטח. קבלת רכיב הפיצויים בהגעה לגיל הפרישה בצורת קצבת הפנסיה משמעותה מס מופחת לעומת מס הכנסה מלא החל במימוש פיצויי הפיטורים.

בכל זאת צריך או זקוקה לכספי הפיצויים? ישנם דרכים להתמודד עם התקופה הקשה בלא עבודה. כיום, ניתן לקבל הלוואה ע"ח החסכון הפנסיוני, בכלל זה רכיב הפיצויים, בתנאים נוחים ע"י הגוף הפנסיוני שאצלו מנוהלת הקרן.  ברוב המקרים הריבית על ההלוואה הינה נמוכה מהתשואה הממוצעת הרב-שנתית של החסכון שבקרן. 

סיכום

אחריות כלכלית משמעותה חשיבה כלכלית, לכן חשוב להכיר את הזכויות שלנו ואת המשמעות של ההחלטות הכלכליות שלנו. לרוב זה מסובך, אך העקרונות הם פשוטים להבנה. בפוסט זה, סקרתי בקצרה את האבולוציה של פיצויי הפיטורים, את תמצית הזכויות במקרה הסביר נכון לשנת 2018 ובעיקר מה חשוב לא לעשות. אל תמשכו את כספי הפיצויים מן הביטוח הפנסיוני.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות ו /או נותנים שרותים כמוזכר במאמר זה.