תפריט סגור

הגעת למיון? מה לעשות כדי לקבל טיפול טוב יותר

בית חולים הוא מערכת גדולה ומורכבת. מטרתו העליונה של בית חולים היא לרפא ולא להרוויח. לכן בית חולים פרטי מתמחה בשירותי בריאות רווחיים בלבד (המיון לדוגמה איננו אחד מהם). מאחר ואנו מסתובבים בעולם קפיטליסטי למדי, דווקא בבית החולים אנו נוטים שלא להבין כיצד "דברים עובדים".

איתרע מזלכם ותיאלצו להגיע לאחת ממחלקות המיון בבתי החולים? מטרתי היא לשפר את ההבנה שלכם בסיטואציה קשה זו ולתת לכם כלים שיעזור לכם לקבל טיפול טוב יותר.

קצת עליי

מי אני? בן 30+, סטודנט לרפואה בשנתו האחרונה, ניסיון רפואי מצטבר של שעות רבות כסטודנט במספר בתי חולים גדולים יותר ופחות, במרכז ובפריפריה. כמו כן בעל ניסיון לא מועט כעוזר  רופא (עבודת סטודנט) במחלקת מיון של אחד מבתי החולים המרכזיים בארץ. העבודה הזו הציבה אותי בעמדה מיוחדת של פועל שחור עסוק וזוטר במחשכי בית החולים, אך גם מספיק אאוטסיידר על מנת שלא לקחת כמובן מאליו את השגרה השוחקת.

תהליך הקליטה במיון

המתנה – ידוע לכל, שהסיבה העיקרית (וכנראה המוצדקת) למוניטין המפוקפק של חדרי המיון בישראל היא שעות ההמתנה הרבות. הסיבה האמיתית היא מחסור ברופאים ובמיטות. עניין שלא ייפתר בזמן הקרוב. מה שכן משפיע על זמני ההמתנה הוא השיטה בה עובד המיון.

אחות הטריאז' – העיקרון הראשי הוא שבמיון מתקבלים ע"פ דחיפות רפואית. הגורם הרפואי הראשון בכניסה למיון הינו אחות הטריאז'. מדובר באחות מנוסה ביותר, שועלת קרבות וותיקה, שתפקידה להגדיר את סדר הדחיפות ולזהות אירועים מסכני חיים. הדבר החשוב ביותר במפגש עימה הוא מסירת מידע מדוייק ככל הניתן, לא מפורט מידי המתרכז בעיקר במתי, איך ומהם התסמינים שהופיעו. אם מדובר על כאב בעוצמה שלא חוויתם בחיים או הופעת שינויים שאינם טיפוסיים לכם או לבן לוויתכם, אזי זהו הזמן להציפם. בנוסף אם ישנם פריטי היסטוריה רפואית (למשל סכרת או טיפולים כימותרפיים לאחרונה) הם ישפיעו על דחיפות הרפואית. לכן חשוב לצייין גם אותם. אחות הטריאז' תקבע את מידת הדחיפות, ומאותו הרגע זמן ההמתנה שלכם ישתנה מחדש. אם המצב דחוף יגיעו אליכם בהקדם, ואם לאו אזי תאלצו להמתין בתור (כן גם אם כבר המתנתם שעות).

סטאז'ר/ע.סטאז'ר/רופא – תפקידו לקחת אנמנזה. מילה מסובכת לתהליך פשוט שהוא בעצם תשאול. תשאלו מגוון שאלות שיעזרו לרופאים להבין באופן כללי מה הבעיה הרפואית שלכם, להחליט על דרכי אבחון נוספות ודרכי טיפול. לרבים מהמטופלים ישנה הרגשת תסכול מכך שהם נשאלים את אותן שאלות שוב ושוב. חשוב להבין כי מדובר ברופאים אחרים, ולכן ההעדפה היא תמיד לשאול שוב ולשמוע ממקור ראשון (ולא להסתמך על עדות שמיעה).

Claude Bernard and his pupils. Oil painting after Léon-Augus Wellcome V0017769
סטודנטים לרפואה בפעולה. Claude Bernard and his pupils. Oil painting after Léon-Augus. שימוש ברשיון CC BY 4.0], via Wikimedia Commons].

רשימת תרופות – נק' חשובה במיוחד הינה רשימת התרופות, בטח ובטח במטופלים מבוגרים. לתרופות הנלקחות ומינונן ישנה השפעה משמעותית על ההחלטות הטיפוליות. עצתי היא שכל מי שנוטל תרופות ישא עימו דף מודפס מעודכן ובו מפורטות התרופות, כמותן ותזמון הלקיחה שלהן. דף כזה יקצר את זמני המתנה ויקל את עבודת הרופא.

בדיקות דם – לאחר התשאול הראשוני ילקחו בדיקות דם\תשלחו לצילומי הדמייה, או תמתינו להגעת רופא מומחה לתחום הרלוונטי לכם. גם בשלב זה מילת המפתח הינה סבלנות. פענוח בדיקות הדם נעשה ע"י מחשב ואורך בין שעה לארבעה שעות בבדיקות מסויימות, ללא קשר למידת הדחיפות או המוטיבציה של הרופא. בדיקות הדמייה הן צוואר בקבוק, מפני שאין מספק מכשירי CT, וגם כאן התור נקבע ע"פ דחיפות. כך גם באשר לבדיקות מומחה נוספות. בלילה, למשל, מדובר על תורן בודד לכל תחום (נניח אורלוגיה) שנשאר בביה"ח ונותן יעוץ לתחום הידע שלו. מכאן שככל שהעומס עליו גדול יותר, כך תאלצו להמתין לו יותר זמן (כן, הבנתם נכון. מבחינה זו עדיף להגיע למיון ביום ולא בלילה).

בסוף התהליך שלעיל תתקבל אחת מתוך שלוש החלטות:

  1. שחרור הביתה (יש!) וקבלת הוראות רלוונטיות.
  2. המשך טיפול במיון וביצוע בדיקות נוספות על מנת להגיע להחלטה במיון.
  3. העברה למחלקה אחרת לצורך המשך טיפול. היות והכניסה למחלקות היא על בסיס מקום פנוי וכל מחלקה יכולה לקלוט בכל רגע נתון מטופל בודד, שם המשחק, שוב, הוא סבלנות.

דגשים למטופל

סבלנות – המילה החוזרת לאורך כל התהליך היא סבלנות. רפואה זה לא מקדונלד'ס ובירור האבחנה ועיבודה הוא תהליך שלוקח זמן. קל וחומר כאשר ישנם שניים וחצי רופאים על שלוש מיטות וכל העת מגיעים מטופלים חדשים ברמות דחיפות משתנות. כאן חשוב לי להדגיש שבניגוד להרבה מקומות אחרים, דווקא המטופלים האדיבים, המתעניינים והמנומסים הם אלו שיזכו ליחס טוב יותר מהצוות, שירצה בתורו לקדם את עניינם מהר יותר. המציאות במיון היא קשה, דמויית מלחמה, ואלו שעוזרים לך לעזור להם זוכים, גם מבלי לשים לב ליחס טוב יותר.

איך מעירים לצוות הרפואי? כאמור בית חולים הוא מערכת מורכבת מאוד, עם עומס רב ומספר משתנים אינסופי. בהתאם לכך קורה לא פעם ולא פעמיים, שמטופל לא מקבל את תשומת הלב הראויה. הדבר מתבטא בהמתנה ארוכה מדי לעדכון לגבי תוצאות הבדיקות או תהליך הבירור, ולעתים גם בחוסר תשומת לב להדרדרות או שינוי במצב ממנו הגיע. כאן זוהי אחריותכם כמטופלים וכמלווים, להתריע בפני הצוות ולשמש כזוג עיניים ואוזניים נוסף. אינני מכיר איש צוות שכעס על כך שהסבו את תשומת לבו באופן אדיב לבעיות בטיפול.

הדרך למיון רצופה כוונות טובות (הקשר לתמונה מקרי בהחלט).
קובץ זה מופיע תחת הרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם.

סיכום

אסיים בכך שרוב אנשי הצוות במיון נמצאים בעבודה הזו מבחירה ובשל רצונם לעזור לכם. בשל העומס, העייפות ומורכבות העבודה, לעיתים נראה שהדברים לא נעשים בצורה אידאלית. מניסיוני, המקרים הדחופים, הקשים והמורכבים, זוכים תמיד למענה רציני ולטיפול איכותי.

בהצלחה!


אין לראות באתר זה, ו/או את החומרים או התכנים שבו, כמייצגים את "מקצוע הרפואה" כפי שהוא מוגדר כיום בחוק וכפי שהוא פועל במגוון מוסדות "מערכת הבריאות" ומרפאות שונות. היו נא ערים לכך שכל מידע ותוכן באתר זה מיועד אך ורק למטרות חינוך והשכלה כללית!  וזכרו כי אין בו כדי להחליף אבחון, טיפול ו/או עצה של אנשי מקצוע מורשים בתחום הרפואה. כמובן שאין לראות במידע המופיע כאן עצה או התוויה רפואית וכן אין לראות במידע שבאתר המלצה להפסקה או שינוי של טיפול רפואי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות