המלצות אנליסטים. תעשייה שלמה של ניתוחים, אנליזות, תחזיות והמלצות מה לקנות ומה למכור. כיף לקרוא את כל אלה, מעניין ללמוד מהם, ולרוב אנו מסתמכים עליהם כאשר אנו קונים או שוקלים לקנות מניות של חברה זו או אחרת.
עם זאת, בתעשיה זו טבועים ניגודי עניינים רבים והמלצות רבות נגועות בהם. בנוסף, המלצות האנליסטים אינן מבוקרות באמצעות מדד מסוים ואינן מתוחקרות לאחור. כלומר, כדי לבחון האם ניתוח כזה או אחר היה נכון בשעתו, נדרש לבדוק זאת באופן עצמאי.
הפוסט הנוכחי יפתח בתיאור קצר של האנליסט וסוגי המלצותיו, לאחר מכן יציג בחינה לאחור של כמה המלצות, וינסה לענות על השאלה אם ניתן לבנות עליהן. לסיכומו של עניין, יוצגו כלים המסייעים בבחירת ההמלצות של האנליסטים הבלתי-תלויים ו/או המוצלחים ביותר.
אנליסט, קווים לדמותו (וניגודי עניינים)
ראשית, נדרש לשאול מיהו אותו אנליסט שממליץ. אז ככה. אנליסט (Analyst) הוא מי שעוסק בניתוח נתונים ומידע. במקרה בו עסקינן בניתוח נתונים פיננסיים של מגוון חברות או מכשירים פיננסיים, וזאת על מנת לבחון את כדאיות ההשקעה בהם.
ומהי ההכשרה הנדרשת בכדי להחשב או להיות אנליסט? בארץ רוב האנליסטים מועסקים בבתי ההשקעות ובבנקים. ברוב המקרים ההשכלה המינימלית היא תואר ראשון בכלכלה/מנהל עסקים/חשבונאות.
ומה תפקידו של האנליסט? ניתוח נתונים כאמור. מאחר ובבתי השקעות, בנקים וגופים פיננסיים מועסקים האנליסטים, אזי תפקידם הוא להמליץ על כיווני ההשקעה העדיפים ללקוח ולגוף הפיננסי עצמו.
כיצד באות לידי ביטוי ההמלצות הלכה למעשה? ראשית בתיקי לקוחות המנוהלים באותו גוף פיננסי. אם אנליסט המליץ על השקעה בחברה מסוימת, אזי היא תופיע בתיקי הלקוחות. שנית, בהשקעות פרטניות בחשבונות הנוסטרו של הגופים. מדובר בתיק ההשקעות של הגוף עצמו המנוהל בתוך הגוף ומטרתו להשיא רווחים לאותו גוף.
כאן עולה ניגוד עניינים ברור. מאחר והגוף הפיננסי מחזיק בעצמו במניות ומנהל השקעות בעצמו, אזי המלצות אנליסטים מטעמו עשויות לשרת את האינטרס שלו. אם גוף מחזיק במניות של חברת "X" והוא מסקר אותה בהמלצות חיוביות (לדוגמה), אזי ערכה עשוי לעלות עקב הביקוש בשוק המושפע מאותן המלצות. בנוסף, המלצה על מכשיר מסוים או סקטור מסוים עשויות לשרת את המכשירים שאותו גוף מנפיק ומוכר ללקוחותיו בפרט ובשוק ההון בכלל.
מה אפשר לעשות כדי לאזן את ניגוד העניינים הזה? סבלנות, התשובות בהמשך הפוסט.
סוגי המלצות אנליסטים
המלצות אנליסטים נחלקות לכמה סוגים עיקריים. בשנים האחרונות מופיעות קטגוריות חדשות ומגוונות של המלצות המשתנות בהתאם לגופים הפיננסיים המפרסמים את ההמלצות. על כל פנים, אלה חמשת הסוגים העיקריים:
- קנייה (BUY) – מניה מומלצת לקנייה שלפי הניתוח תשיא תשואה גבוהה ביחס לשוק.
- תשואת יתר (OUTPERFORM) – מניה מומלצת לקנייה שלפי הניתוח תשיא תשואת עודפת במעט ביחס לממוצע בשוק.
- החזק (HOLD) – מניה שאם היא כלולה בתיק ההשקעות, אזי ההמלצה לגביה היא להשאירה בשלב זה. ברוב המקרים המלצה זו מקורה בניתוח שאינו מצביע על מגמה ברורה לגבי החברה. לרוב, מניה כזו צפויה להניב את תשואת השוק הממוצעת עם פוטנציאל לעלייה בהמשך ולכן מסומנת כמניה להחזקה ברגע הניתוח.
- תשואת חסר (UNDERPERFORM) – מניה שהתחזית לגביה היא תשואת נמוכה במעט ביחס לתשואת השוק.
- מכירה (SELL) – מניה שמומלץ למכור אותה שכן היא צפויה לתשואה שלילית.
חשוב לציין כי המלצות האנליסטים מתייחסות להשקעות בטווח הארוך, וכי התשואה החזויה נמדדת ביחס לחברות מאותו התחום או ביחס לתשואת השור, קרי, תשואת המדד המרכזי או מדד הייחוס.
מקור: Investopedia
המלצות אנליסטים – ניתוח אקראי לאחור
מחקר של בנק ישראל משנת 2004 מציג כי המלצות האנליסטים הן לרוב אופטימיות מידי ומוגזמות ביחס לתוצאה בפועל. יחד עם זאת, מגלה המחקר כי להמלצות האנליסטים השפעה בטווח הקצר (כמה חודשים) מרגע ההמלצה. כלומר, המלצה חיובית תשפיע על מניה בצורה חיובית ביחס לשוק, ולהיפך.
עברו מים בנהר מאז 2004 ולכן נדרש לשאול האם ניתן לבנות על המלצות האנליסטים? להלן ניתוח קצרצר וממש לא מייצג. ובכל זאת ניתוח זה עשוי לעורר את החשד ואת הספק באשר להמלצות האנליסטים.
ניתוח מס' 1: האם האנליסט הבכיר מגולדמן-זאקס צדק?
חיפוש קצר ואקראי בגוגל יעלה אלפי סקירות ומחירי יעד של אנליסטים למניות שונות. למשל, הסיכום הזה, שפורסם בשנת 2015. לפי הניתוח של האנליסט מגולדמן-זקס החברות שברשימה יכו את השוק ויציגו ביצועים מעולים עוד באותה השנה. ומה קרה מאז?
GRMN – חברת הטכנולוגיה השוויצרית המתמחה באמצעי ניווט סיכמה את שנת 2015 בתשואת שלילית של 29%. נכון להיום היא בתשואת חסר של 15% ביחס למדד (NASDAQ). לא משהו.
CMI – ענקית התעשייה הכבדה האמריקאית המתמחה במנועים סיימה את 2015 בתשואה שלילית של 39%(!). נכון להיום היא בתשואת חסר של 24% ביחס למדד (S&P500).
LEN – החברה האמריקאית העוסקת בבנייה ובשיווק בתים למגורים סיימה את 2015 בתשואה חיובית של 10%. נכון להיום, היא בתשואת חסר של כ-35% ביחס למדד (S&P500).
NFLX – ענקית הסטרימינג סיימה את שנת 2015 בתשואה חיובית של 134%. נכון להיום היא בתשואה עודפת של כ-600%(!!) ביחס למדד (NASDAQ).
RRC – חברת הגז הטבעי האמריקנית סיימה את שנת 2015 בתשואה שלילית של 55% (!). נכון להיום, המניה בתשואת חסר של 80% ביחס למדד (XOI, מדד הנפט והגז בבורסת ניו-יורק).
DAL – חברת התעופה האמריקאית סיימה את שנת 2015 בתשואה חיובית של 3%. ביחס למדד (S&P500) החברה בתשואת חסר של כ-20%, נכון להיום.
אז מה ניתן ללמוד מאלה? בדיקה אקראית מצביעה על כך שמתוך 6 מניות מומלצת רק אחת השיאה תשואה עודפת (נטפליקס). כל השאר השיאו תשואות מאכזבות הן בשנת 2015 הן בטווח הבינוני עד לימינו אנו. לפי בדיקה מקרית זו, נראה כי עדיף היה לא להקשיב להמלצות האנליסט ולהשקיע לכל הפחות במדדים השונים באופן מפוזר ומגוון.
ניתוח מס' 2: קצב שינוי ההמלצות
בדיקה נוספת שעשויה להראות את השבריריות של המלצות האנליסטים נוגעת לקצב שינוי ההמלצות של אנליסטים לגבי מניה מסוימת. הדוגמה הבאה ממחישה זאת היטב.
חברת טבע סבלה מירידה תלולה בשנים האחרונות. בבורסת ניו-יורק היא נפלה בכ-60% בשנה האחרונה. אם נביט בהמלצות האנליסטים נגלה כי במהלך 12 החודשים האחרונים מחיר המניה המומלץ החל ב-25$ ביוני 2018 אז מחירה היה כ-22.5$. כלומר ההמלצה הייתה בעלת מגמה חיובית.
מדהים לראות כיצד המלצות האנליסטים במקרה זה ירדו והפכו לשליליות עם החרפת המגמה השלילית במניה. בחודש ינואר 2019 המחיר המומלץ היה כ-17$ והוא הדרדר עד ל-12$ בממוצע בחודש יוני 2019.
מה ניתן ללמוד מכך? שהאנליסטים עצמם מושפעים מהמגמה במניה ולעתים אף משנים את המלצותיהם בהתאם לשינוי במניה.
הנה, צמד הגרפים מספרים את כל הסיפור…
מה בכל זאת אפשר לעשות?
אם היינו משקיעים לפי המלצות האנליסט הבכיר כנראה היינו מבכים זאת עוד באותה שנה. טוב, חוץ מנטפליקס. האם זה אומר שאין טעם בהמלצות האנליסטים? לא הייתי אומר זאת. מה כן ניתן לעשות כדי להימנע מהמלצות אחיתופל?
הנה שני כלים שכדאי לקחת בחשבון:
TipRanks – חברת הזנק ישראלית המספקת שירותי ניתוח מידע, בין היתר גם לביצועי האנליסטים. באתר של החברה ניתן להירשם לשירות חינמי או לשירות מורחב בתשלום. שם תמצאו דירוג של אנליסטים בארה"ב לפי תשואה ממוצעת ולפי אחוזי הצלחה.
שווה ללכת לאיבוד בהררי המידע וללמוד אילו אנליסטים, סטטיסטית, מספקים המלצות טובות.
SeekingAlpha – מעין רשת חוכמת המונים או רשת חברתית של משקיעים. שם ניתן למצוא ניתוחים מפורטים ומושקעים של אנשים מן היישוב לצד אנליסטים ומשקיעים מנוסים. ניתן לפתוח חשבון חינמי באתר, להגדיר את החברות המעניינות אתכם ולקבל המלצות חיוביות או שליליות בהתאם.
ועוד דרך לאזן את ניגוד העניינים
סקירות מאקרו-כלכליות – בכל אתר של גוף פיננסי ניתן למצוא סקירות כלכליות עדכניות. אמנם מדובר בסקירות מאקרו, אולם בבואכם לבחור המלצות אנליסטים תוכלו לבחון אותם אל מול הניתוח הכלכלי, שהוא בלתי תלוי. לדוגמה, אם אתם מתלבטים לרכוש חברה מתחום החקלאות ובסקירות הקיימות ישנן ספקות לגבי שוק הסחורות החקלאיות, אזי כנראה שזהו לא הזמן להשקיע דווקא בחברות מסוג זה.
במלים אחרות, סקירות המאקרו עשויות לאזן את ניגודי העניינים העולים בהמלצות האנליסטים של אותם גופים ממש. סקירות לדוגמה ניתן למצוא כאן, שם וגם פה.
שימו לב! ברשת הזו ישנם גם אנליסטים מקצוענים, אולם ניתן למצוא אנליסטים חובבים שעל פניו הם נטולי ניגודי עניינים. הם אינם מועסקים על ידי גופים פיננסיים. כניסה לפרופיל של האנליסט תגלה אם הוא נטול או בעל אינטרסים.
סיכום
האם המלצות אנליסטים הן טובות? לעתים כן ולפעמים לא. לעתים ההמלצות מתעדכנות בהתאם לביצועי המניה ומחטיאות את מהותן. לעתים ישנם ניגודי אינטרסים המשפיעים על הממליצים.
החכמה היא לדעת הן לאזן את ניגוד העניינים המובנה בעבודת האנליסטים, והן לבחור באנליסטים שממליצים היטב לאורך זמן. המלאכה היא פשוטה באמצעות שירותי המידע והאינטרנט. השתמשו בכלים הנכונים, הטילו ספק ואל תאפשרו לכותרות מבטיחות לסנוור אתכם.
גילוי נאות: אני לא אנליסט 🙂
