הקורונה, שפרצה לחיינו אי שם בתחילת 2020, השפיעה, משפיעה ותשפיע בשנים הקרובות בתחומים רבים, מרפואה, דרך כלכלה וכלה בחברה. השיח הבין-דורי בשנים האחרונות בהקשריו הרחבים נסוב בעיקר ובאופן טבעי בבני דור ה – Z. נשכחו מאחור, אפשר לומר, בני דור ה-Y ה"ותיקים". גם אם השפעתם החברתית-דיגיטלית-צרכנית נמוכה מזו של דור ה-Z (במונחים פוטנציאליים), גם אם הבלבול שלהם גדול מזה של דור ה-Z, בכל זאת המילניאלז הם הקטר של שוק התעסוקה. הבנת הצרכים שלהם חיונית לכל מעסיק באשר הוא, ובכלל לשוק כולו.
מי אתם בני דור ה-Y?
גילוי נאות. אני בן דור ה-Y. רשמית אנו מוגדרים כילידי שנות ה-80 וה-90. אלה שגדלו עם המהפכות הטכנולוגיות המשמעותית של שנות ה-90 וה-2000: התקשורת והאינטרנט. מכאן שהייחודיות של בני הדור ה-Y היא ביכולת ההסתגלות ובגמישות המחשבתית. ובמידה מסוימת גם באמונה שיכול להיות טוב יותר. טכנולוגית, סביבתית, בריאותית ועוד.
בני הדור הזה, מאופיינים לפי המחקר כמורדים בדרך הוריהם, בני הדור X. אם ההורים הושפעו מהמלחמות הגדולות ועסקו בהישרדות ויצירה של רשתות ביטחון, דור ה-Y מתאפיין דווקא בתזזיתיות תעסוקתית וברצון ובניסיון לעבוד תוך כדי הנאה ואף לשם הנאה. רשת ביטחון שטוו ההורים מספיקה להם. הלויאליות של הדור הזה כרוכה תחילה בנאמנות לעצמי ולמשפחתי ורק לאחר מכן לקולקטיב, לערכים ולנורמות הכלליות. בניגוד לבני דור ה-Z, הדור הקודם נחשב דיגיטלי פחות אך רב-תחומי יותר. כזה היודע לאזן בין העולם הישן לבין זה החדש, ולא משקיע את רוב זמנו בזהות החברתית-דיגיטלית שלו.
I'm nicknaming millennials 'the purpose generation' because we're making so many decisions
Caroline Ghosn
בשוק התעסוקה, הביטוי המיידי המאפיין את דור ה-Y הוא בתחלופת משרות גבוהות, ברצון לגמישות תעסוקתית ומשמעות בעבודה. כל אלה אף במחיר אבטלה, פגיעה בשכר והתבססות על הוריהם, בני דור ה-X. להבדיל מדור ה-Y, בני דור ה-Z, מגלים מודעות גבוהה יותר לסביבה ולנושאים חברתיים, ומחפשים דווקא אחר יציבות תעסוקתית אשר תגשים את השפעתם החיובית על סביבתם.
ומה הקורונה עשתה?
לא מדובר כאן במחקר מדעי בהתאם לתקן האקדמי, או במדגם מייצג של בני דור ה-Y. משיחות שלי עם בני דורי, הנמצאים בשלבים שונים בקריירה שלהם, ניתן להצביע על צורך רדום שמתעורר ומקבל משנה תוקף בעידן ש"אחרי" הקורונה. הלקחים וההשלכות של הקורונה במרחב הארגוני והאישי מעצימים את הצרכים המוכרים ממילא של בני דור ה-Y: נאמנות לעצמי ורצון לביטוי רב תחומי (ואם אפשר גם בעל השפעה חיובית סביבתית).
הקורונה הוכיחה לנו את מה שכבר חשבנו עוד מקודם – אפשר לעשות דברים במקביל. כמה דברים ובתחומים שונים. נניח, לשטוף את הבית תוך כדי שיחת מכירה עם לקוח פוטנציאלי. לבשל את הבולונז, צמחוני או לא-צמחוני, במקביל למשוב לעובד מרכזי. לחסוך כמה שעות של עמידה בפקקים לטובת זמן משפחתי, התנדבות, עזרה לחבר או עבור בהייה חיונית למיינד בנטפליקס.
הקורונה לימדה אותנו שאפשר לדחות דברים למחר בשביל איזון בחיים. אך בעיקר הקורונה ביטאה את האפשרות שלא צריך לדחות דברים למחר, אלא שאפשר לעשות גם וגם (וגם). המפץ הוא כה גדול שבני דור ה-X מקדימים את פרישתם מהעבודה בארה"ב, מגמה שעשויה לטלטל את שוק התעסוקה האמריקאי. ואם בדור ה-X ההשפעה מורגשת, קל וחומר אצל המילניאלז. הקורונה, לצד ההתייעלות המובנית שהביאה עימה, החזירה במובן מסוים לקדמת הבמה את הצרכים הבסיסיים של דור ה-Y שהם הנאמנות לעצמי, המשמעות בעבודה והאיזון בחיים. ובכלל, תקופות של חוסר וודאות משחקות היטב לידיהם של ילידי שנות ה-80 וה-90 – הם הרי חובבים תנאי חוסר ודאות וצומחים לצידם.
מעסיקים? מה זה אומר לגביכם
סביר כי הקורונה תספק רוח גבית לדרישות של בני דור ה-Y, שכאמור מהווים את חלק הארי בשוק התעסוקה. המפגש בין קריירה למיסוד משפחתי הוא גם כך המורכב ביותר בשנות השלושים לחייו של העובד, ולכן הקורונה עשויה להחריף את המתח הקיים ואת הדרישה לאיזון מצד העובדים בני דור ה-Y. המעבר לעבודה מרחוק, ההתייעלות שהופכת לסטנדרט, ובעיקר האווירה של איום קיומי התומכת את העמדה הבסיסית של דור ה-Y – הדאגה לעצמי ומשפחתי ואי נאמנות למותגים, גם למעסיקים.
מה אפשר לעשות עם זה? מעבר לסוגיות של גמישות בעבודה ומענה לדרישות המיידות של העובדים, יצירה ושכלול של שני אופני תעסוקה עשויים לספק מענה לצרכים העמוקים של בני דור ה-Y:
יצירה של מסלול של חלקיות משרה בתוך הארגון – לא עוד תפקיד אחד של 100% משרה, אלא אפשרות לעבוד במספר תפקידים בו-זמנית בארגון. בכך ישרת המעסיק את הצורך התזזיתי (המהותי ולא הצורני) של הדור ויספק את האפשרות להשפיע במגוון אופנים, בדרכים ובשיטות שונות.
שכלול מנגנוני העסקה של עצמאים או פרינלסרים בתוך הארגון – עבודה כעצמאי מספקת את מרבית הצרכים של בני דור ה-Y. היא מאפשרת להם לשמר את הצורה ולהתאים באופן תדיר את התוכן לצרכים שלהם. כיום הדרישה מצד המעסיקים לעצמאים העובדים בתוך הארגון היא נמוכה ומוקדשת למקצועות בעלי אופי פרויקטלי כדוגמת עיצוב, תרגום, תוכן וכדומה. הרחבה של מגוון הכישורים לכדי העסקה בשיטת הפרילנסר עשויה להביא להתאמה כמעט רומנטית בין הצרכים של דור ה-Y לבין המעסיקים.
השורה התחתונה
בני דור ה-Y מהווים את עיקר כוח העבודה בשוק התעסוקה. הצרכים שלהם מקבלים משנה תוקף בעידן הקורונה, שדחפה את שוק התעסוקה להתייעלות וביטאה את האפשרות לעשות גם וגם, קרי, לאזן ולשלב בין הקריירה לבין המשפחה ותחומי העיסוק והפנאי של העובדים. התנגדות לבשורת הקורונה בהקשר שיטות העבודה, עלולה להחריף את המתח הקיים בין הצרכים של בני דור ה-Y לבין המעסיקים שרובם בני דור ה-X. לכן, אימוץ מודלים של תעסוקה במשרה חלקית במספק תפקידים בתוך הארגון או לחלופין שכלול והרחבה של מודל העסקת עצמאים בתוך הארגון, עשויה להיטיב עם הצרכים של בני הדור הY ולרתום אותם לארגונים בדרך של משמעות והזדהות עמוקה. כאמור, המילניאלז גדלו לתוך מהפכות כמעט דיכוטומית. אנחנו טובים בשינויים ובאיזונים.
מסקרן.
תודה לך.