הכותרות זועקות והאנליסטים נכנסים לכוננות, בעקבות הקורונה שמייצרת פאניקה בעולם וכתוצאה מכך גם בשווקים. בארה"ב נמחקו העליות הנאות של ינואר וגם בבורסה בתל אביב המסכים האדימו, ומדד הפחד זינק בכ-50%.
האם הווירוס התורן, הקורונה, הוא בעיה אמיתית לכלכלה העולמית, או שהוא רק בגדר תירוץ למימושים, לאחר אחד ממהלכי העליות המרשימים ביותר שנראו בשווקים בשנים האחרונות? מבט חטוף בתופעות דומות עשוי להאיר את הצורך בחיסון למשקיע שיגן עליו מפני קבלת החלטות נמהרות.
בין חיידקים לווירוסים
הקורונה הוא וירוס, כלומר, הוא אינו בעל יכולת ריבוי עצמאית, הוא חודר ומתקיים בתא חי אחר. הריבוי של הווירוס נעשה באמצעות מנגוני התא המארח (מטבוליזם למשל). חיידק, בניגוד לווירוס, הוא יצור חי של ממש בעל יכולת התרבות עצמאית.
החיידקים מתיישבים על מצע או קרקע מתאימה ומתרבים בהתאם. חיידקים אינם מזיקים בהכרח, ואלה שנחשבים כמזיקים מטופלים באמצעות אנטיביוטיקה הפוגעת במנגנוני החיים שלהם וממיתה אותם. בניגוד לחיידקים, הטיפול בווירוס נעשה באמצעות התאמה של המערכת החיסונית, קרי, חיסון או הסתגלות של המערכת החיסונית באופן טבעי.
איך הביולוגיה קשורה לפיננסים? כי את אופן הטיפול בווירוסים ניתן להקביל לאופן ההתמודדות הרצויה עם "וירוסים" בשווקים. התאמה של מערכת קבלת ההחלטות בדומה להתאמה של המערכת החיסונית, עשויה לשמור על בריאות איתנה של תיק ההשקעות לאורך זמן.
סארס, אבולה ו-S&P500
בדומה לקורונה, ידע העולם בשנים האחרונות כמה וירוסים שהתפשטו במהירות ונתנו את אותותיהם בין היתר גם בשוקי ההון. הנה שני האירועים הידועים של השנים האחרונות:
סארס: וירוס שהתגלה לראשונה בנובמבר 2002 בסין, והתפשט בתוך חודשים ספורים למדינות נוספות. ב-10% מהמקרים הווירוס היה קטלני, ובמשך כחצי שנה הוא גבה את חייהם של כ-750 חולים (מתוך כ-8,000 שנדבקו). מה קרה בשוק ההון האמריקאי באותו זמן? בתקופה שבין נובמבר 2002 לבין מארס 2003 ירד מדדS&P500 בכ-10%. אולם החל ממארס ועד למקרה הסארס האחרון, שדווח ביוני 2003, טיפס המדד והגיע ל-974 נקודות, שהם כ-8% יותר מרגע התפרצות הסארס בעולם.
אבולה: וירוס נדיר המוכר עוד מ-1976 ובעל שיעורי תמותה גבוהים. ב-2014 תועדה התפרצות גדולה של הנגיף שמקורה ביבשת אפריקה. התפרצות זו נמשכה כשנתיים וגבתה את חייהם של כ-11 אלף איש מתוך כ-28 אלף שחלו באבולה. ומה קרה בבורסה בארה"ב? באוגוסט 2014 נדדה המחלה לארה"ב, ומדדS&P500 הגיב בירידה של כ-7%. שלושה חודשים לאחר מכן הציג המדד תשואה של כ-7% ביחס לתקופה שקדמה להתפרצות הנגיף.
התמונה העולה היא כי בתקופה הסמוכה להתפרצות נגיפית בקנה מידה עולמי (6-3 חודשים) המדד המרכזי הראה ירידות משמעותיות, אולם בפרק הזמן שלאחר מכן, גם אם ההתפרצות נמשכה, המדד התגבר על אותן הירידות ואף עלה ביחס לתקופה שקדמה להתפשטות המחלה.
התפרצות של מחלות הן גורם מאט לכלכלה, בעיקר בתחומי המסחר והשירותים, אך הם גם גורם ממריץ בתחומי הפארמה והמכשור הרפואי. ביחס לקורונה (עד כה), כמות הקורבנות של האבולה גבוהה באופן משמעותי. שיעורי התמותה של הסארס גבוה אף הוא מזה של הקורונה בשלב זה. עם זאת, כמות הנדבקים בהתפרצות הנוכחית הוא גדול במיוחד, במה שעלול להאט כלכלה מקומית.
ומה לגבי השפעה על הכלכלה העולמית? מבט במספר הנדבקים ואחוזי התמותה עשוי להצביע על הזניחות של מקרים אלה ביחס לפוטנציאל ההשפעה. גם אם נצפתה ירידה טבעית בכלכלה של המדינה שבה היתה כמות גדולה של נבדקים, אין בכך בכדי להשפיע על המגמה הכלכלית הכללית. מכאן סביר להניח כי ירידות בתקופה הסמוכה להתפרצות המחלה קשורה בעיקר בגורם הפסיכולוגי המעודד את המשקיעים הלא מנוסים לממש אחזקות בשוק ההון ומביא לסנטימנט שלילי (וזמני) בשוק ההון.
חיסון למשקיע
כאמור, וירוסים ככלל אינם ניתנים לטיפול באמצעות תרופות. כשגוף האדם לוקה בווירוס מסוים, המערכת החיסונית נכנסת לפעולה ומפתחת נוגדנים ייעודים לאותו הווירוס. לחלק קטן של וירוסים ניתן חיסון על מנת לעודד את התפתחות הנוגדנים ומניעה של הידבקות בווירוס המסוים.
אם נקביל את המשקיע בשוק ההון לאדם שנדבק בווירוס, אזי נצפה כי המערכת החיסונית של המשקיע תייצר נוגדנים ותמנע הידבקות חוזרת. כלומר, אם המשקיע בתקופת הסארס מכר את אחזקותיו באותה תקופה, הוא הפסיד רווח פוטנציאלי בתקופה שלאחר מכן. לכן, אותו משקיע בתקופת האבולה אמור היה שלא למכור את אחזקותיו ולהנות מהמגמה החיובית בטווח הזמן הבינוני.
ובכל זאת, כשמדד הפחד מזנק, הבהלה שוטפת את המשקיעים והמגמה השלילית האופיינית לתקופות כאלה מעידה כי המשקיעים אינם מחוסנים בפני הגורם הפסיכולוגי. להבדיל מווירוס בגוף האדם, הווירוסים בשוק ההון קשורים ישירות לפסיכולוגיה של האדם ולא לגופו. במקרה זה, רצוי להתחסן מבעוד מעוד.
מהו החיסון הנדרש למשקיע? שמירה על רכיב מזומן מן התיק. סף מזומן ונזיל להשקעה מאפשר השקעה מחודשת בעתות של מגמה שלילית. השקעה כזו, חיזוק או הגדלת פוזיציה, מביאה להקטנה יחסית של הירידות בתיק. לדוגמה, שמירה על נתח מזומן של 20% מסך ההשקעות יאפשר חיזוק פוזיציות לאחר ירידות, שימתן את אחוז הירידה ב-20%. כך שאם הירידה במדד היתה של 5%, אזי הגדלת ההחזקה בשיעור של 20% ימתן את הירידה ב-1% והיא תעמוד על 4%-. חיזוק פוזיציה משפיע בצורה לא ליניארית על אחוז הירידה בתיק באופן הבא:
שאלת עיתוי הגדלת ההשקעה וחיזוק הפוזיציה היא חשובה ובעלת משמעות. התשובה נעוצה ברמת הסיבולת של המשקיע לסיכון. אם ירידה של 15% בתיק תגרום למשקיע למכור את החזקותיו, אזי ניתן לומר כי קצה הסיבולת שלו הוא 15%-. לכן את הפוזיציה נדרש לחזק בהגיע לרמת הסיבולת המקסימלית של המשקיע. בהתאם לכך, ניתן לראות ברכיב המזומן ככזה המאפשר לספק למשקיע שקט נפשי (פסיכולוגי) בכדי לעבור את הסנטימנט השלילי מבלי לחצות את הסיבולת שלו לסיכון.
סיכום
כפי שגוף האדם מפתח נוגדנים לווירוסים שונים ומסתגל אליהם, כך גם על המשקיע לייצר לעצמו מנגנון של חיסון עצמי. במקרה זה, שמירה על נתח מזומן באופן קבוע ושימוש מושכל בו בהתאם לרמת הסיבולת המוגדרת, עשויה לאפשר למשקיע להתחסן מפני תקופות שליליות חולפות בשוק ההון, וירוסים בשוק ההון אם תרצו.
המקרה של הסארס והאבולה ממחיש כי השוק מגיב בירידה מיידית, אולם לאחר מכן מפצה על אותה ירידה. ומה במקרה של הקורונה? ירידות חדות בימים הראשונים, ולאחר שבוע תחילתו של תיקון. מה יוליד יום? אין לדעת. אולם כל עוד מדובר בווירוס, חשוב לייצר מנגנוני חיסון עצמיים, כלומר להגדיר את רמת הסיבולת לסיכון ולשמור רכיב מזומן בתיק ההשקעות בהתאם.
רשומה זו פורסמה לראשונה ב-TheMarker
