בשירות של Wake-Up נתקלתי במקרה דרך חבר משותף ב – Linkedin. פניתי לאחד מהמייסדים, שוחחתי איתו לגבי המוצר והתנסיתי (בתשלום) בשירות של החברה. כאן תובא סקירה לא ארוכה על המוצר והשירות של החברה. חשוב לציין שסקירה זו הינה בלתי-תלויה בעצמה.
החיסכון הפנסיוני בישראל הוא החיסכון ארוך הטווח המשותף לכל העובדים באשר הם. בהתאם לחוק פנסיה חובה (2008), 18.5% מהשכר ברוטו מופרשים לחיסכון הפנסיוני ונחלקים בין העובד לבין המעביד. האחריות על החיסכון היא לא על העובד אלא על המעסיק, ולשם כך סומנו קרנות פנסיה ברירת מחדל, המאופיינת בדמי ניהול נמוכים. כלומר, בהעדר יוזמה מצד העובד בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני, על המעביד לפתוח חיסכון על שם העובד ולהפריש את הכספים האמורים בהתאמה. בהתאם לזאת, שוק הפנסיה בישראל הולך וגדל בשנים האחרונות.
החיסכון הפנסיוני נצבר ומנוהל בשלושה מוצרים פנסיוניים עיקריים: קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים. לכל מוצר מאפיינים שונים המבטאים יתרונות או חסרונות מסוימים ביחס לחוסך. על כל פנים בכל המוצרים נצפה גידול משמעותי בסך הנכסים המנוהלים בשנים האחרונות, מה שמבטא את יישומו של חוק פנסיה חובה שחל ב-2008.
אז מה הבעיה?
על חשיבותו של החיסכון הפנסיוני או ליתר דיוק השקעה פנסיונית (ועל כך מיד) אין טעם להכביר במלים, שכן מדובר ביכולת של האדם להתקיים ולחיות בכבוד לאחר גיל הפרישה מהעבודה. החשיבות הגדולה של הפנסיה מחייבת, לפי Wake-Up, לראות בחיסכון כהשקעה לכל דבר ועניין המחייבת ניהול תקופתי (בניגוד לחיסכון בבנק , למשל). כבר הצגתי בעבר את הקסם של הריבית דה-ריבית הפועל ביתר הצלחה ככל שההשקעה מתחילה בגיל מוקדם ונמשכת ברצף, תוך מקסום התשואה של הגוף המנהל והקטנת התשלומים התפעוליים כדוגמת דמי הניהול.
אז מה הבעיה? נדמה שככל שאורכה של ההשקעה עולה כך גם גוברת ההזנחה של החוסכים בניהול אותה ההשקעה. את חוסר המעורבות של החוסכים בניהול וקביעת ההשקעה הפנסיונית שלהם ניתן לתלות בהסברים הבאים:
- הטווח הארוך של ההשקעה – מה שמהווה יתרון בהקשרי ריבית דה-ריבית ותשואה מהווה חיסרון בהיבט הפסיכולוגי. מאחר ומדובר בחיסכון ארוך במיוחד הוא אינו ממשי או רלוונטי להווה המעסיק באופן טבעי את האדם. בנוסף, אורך הזמן מייצר אשליה של "יש זמן", דהיינו, ניתן לטפל בזה בהמשך ואין תחושה של דחיפות או תכיפות.
- מורכבות המוצרים – כבכל עניין פיננסי מהותי המורכבות של המוצרים והרגולציה מרתיעה את רוב האנשים מעיסוק בהשקעה מסוג זה. המוצרים הפנסיוניים הם מורכבים, כוללים או לא כוללים מרכיבים ביטוחיים, ודורשים טופסולוגיה ובירוקרטיה מעייפת ברוב המקרים.
- מיקוד שליטה חיצוני – מאחר והאחריות על מימוש החוק היא על המעסיק (גם עצמאים מחויבים לחסוך) אזי הרושם הנוצר אצל החוסך/משקיע הוא כי "אין לו מה לדאוג" וכי זכויותיו מוגנות.
ניתן לראות בחקיקת חוק פנסיית החובה, כמו גם יישום של קרנות פנסיה ברירת מחדל כפתרונות מובנים לחוסר העניין של החוסכים בהשקעה הפנסיונית שלהם. בנוסף משרד האוצר מנסה ואף מצליח להנגיש את השירותים הפנסיוניים באמצעות המסלקה הפנסיוניות, האתר גמל-נט ופנסיה-נט ומעבר לדיגיטציה משמעותית שמטרתה הפחתה והפשטה של הבירוקרטיה.
ובכל זאת חוסכים רבים לא מנהלים את ההשקעה הפנסיונית שלהם. הם אינם מודעים למסלול הההשקעה שלהם, לרמת הסיכון בהשקעה והאם היא תואמת להם, לכפל ביטוחי שבמקרים רבים ישנו, לדמי הניהול ועוד. מתי בפעם האחרונה העברתם את ההשקעה הפנסיונית שלכם מגוף X לגוף Y? ומתי שיניתם את תמהיל ההשקעה בתיק הפנסיוני שלכם? הנחת העבודה היא כי על אף שמדובר בחיסכון ארוך טווח הוא דורש ניהול כבכל השקעה אחרת.
המוצר של Wake-Up
שוק הפנסיה בישראל הוא בעיקרו מוטה שיווק, וקיים ניגוד עניינים מובנה בין האינטרס של היועץ או המשווק הפנסיוני לבין זה של הלקוח. במקרים רבים הראושנים מתוגמלים כספית מגופים המנהלים את החסכונות הפנסיוניים או מרווחיות מוצר פנסיוני כזה או אחר. Wake-Up חורטת על דגלה את תו האובייקטיביות ואת הניקיון מאינטרסים ומתמודדת מול היועצים הפנסיוניים העצמאיים הקיימים בשוק, בעלות זניחה באופן יחסי ובאמצעות מודלים סטטיסטיים שונים. החברה מבקשת לספק פתרון ישירות ללקוח הקצה, כלומר לחוסך הפנסיוני, בשני היבטים עיקריים:
- בחירת הגוף המנהל – החברה פיתחה אלגוריתם ממנו נגזר מדד ביצועים המבקש לחזות ולסמן את הגופים המנהלים שרוב הסיכויים ישיאו תשואה עודפת על פני שאר הגופים. בהתאם לתחזית החברה תעלה המלצה לחוסך היכן לנהל את ההשקעה שלו ברמה השנתית. כלומר, האם כדאי לנייד את התיק הפנסיוני מגוף אחד לאחר. בפועל, ישנם הבדלים משמעותיים של עד אחוזים בודדים בין הגופים שישפיעו באופן מהותי על גודל החיסכון לאורך שנים רבות.
- התאמה של מסלול ההשקעה לרמת הסיכון – בחירת מסלול ההשקעה המותאם לחוסך בהתאם לפרופיל הסיכון שלו הוא בעל משמעות עמוקה על ההשקעה הפנסיונית. באמצעות שאלון קצר (באמת קצר!) נקבע פרופיל סיכון לחוסך ובהתאם אליו מומלץ תמהיל השקעה מסוים בתיק הפנסיוני. חשוב להדגיש שהפרופיל עצמו משתנה לאורך השנים ולכן נדרש לעדכנו בהתאם לגיל, חסכונות אחרים, מצב בריאותי וכדומה.
בשלב הראשון מבוצעת הערכת הסיכון של המשתמש בצורה פשוטה ויעילה באמצעות שאלון מקוון. בשלב השני מופק דו"ח מהמסלקה הפנסיונית שלגביו מבצעת החברה את הערכת המצב וממנה נגזרות ההמלצות השונות. בשלב השלישי תקבלו דו"ח מפורט במייל המציג תמונה בהירה של כלל ההשקעות הפנסיוניות ופירוט ההמלצות השונות לגבי כל מוצר פנסיוני הקיים אצלכם. בין ההמלצות תוכלו למצוא המלצה לניוד התיק לגוף אחר בהתאם למודל חיזוי הביצועים של הגופים המנהלים, שינוי מסלול השקעה בהתאם לפרופיל הסיכון, סקירה של מוצרי הביטוח בתיק ובאם ישנו כפל ביטוח, איחוד של קופות ועוד. בנוסף, מציעה החברה ליישם חלק מן ההמלצות שלה בלחיצת כפתור שתעביר את הבקשות לשינוי, באם ישנן, לגופים הרלוונטיים.
במסגרת התנסותי בשירות התעוררה אצלי שאלה בנוגע לרמת הסיכון המחושבת לפי המערכת של במקרה הבוחן במוצר החברה, ציפיתי לקבל המלצה למסלולי השקעה בסיכון בינוני-גבוה לעומת המלצה למסלולים בסיכון בינוני-נמוך אותה ניפקה המערכת. כאשר פניתי בשאילתה לחברה, התרשמתי כי מודל שקלול הסיכון של המוצרים השונים הוא מעמיק במיוחד. לדוגמה, אחוז החשיפה המנייתית במוצרים פסיביים מחושב כעתיר סיכון במיוחד בו הן ברמת החשיפה למניות (עד 130%) והן בהיבט סיכון החשיפה למט"ח.
בהתאם לכך, נראה כי קיימת נטייה לשמרנות בתמחור הסיכונים המבוססת על ההנחה הסבירה כי החוסך הממוצע לא ישכיל לשנות את מסלולי ההשקעה בהתאם לצמתים מרכזיים בחייו. מדובר בנקודה חשובה המבטאת את המסד עליו Wake-Up נבנתה ויצאה לדרך – הפסיביות של החוסך הפנסיוני. כפי שאחד ממייסדי החברה התנסח: "אני נוהג להגיד שמי שמכיר את המוצרים הללו ושואל עליהם – אז הוא לא לקוח שלנו". במלים אחרות Wake-Up פונה לחוסך שאינו מתיימר להבין את המוצרים ולהעמיק בניהול ההשקעה הפנסיונית שלו, אלא בזה אשר מחפש המלצות ישימות למימוש בצורה פשוטה ונגישה. ואכן השירות של החברה מצטיין בפשטות ובהירות, ויסייע לכל חוסך להבין בצורה ויזואלית ומועילה את תמונת ההשקעה הפנסיוניות ארוכת הטווח שלו ביעילות ובמהירות.
שורה תחתונה
המוצר והשירות של Wake-Up ייחודים בנוף הפנסיוני בישראל. הם מציעים ללקוח שירות בלתי תלוי שבסופו המלצות מעשיות ברמה השנתית. הערך המוסף של החברה היו במודלים ובאלגוריתמיקה פרי פיתוחה המבקשים להתאים את אופי ההשקעה לרמת הסיכון של הלקוח ובעיקר לחזות ולדרג את הגופים שישיאו הביצועים הטובים ביותר, ובכך להשיא ערך יתר ללקוח. היות ושוק הפנסיה הוא מוטה שיווק ולא בהכרח ביצועים, ונשען על חוסכים רבים שרובם אינם מעורים בניהול ההשקעה הפנסיונית שלהם, המוצר של Wake-Up מהווה בעיני אפשרות ראויה ומומלצת לרוב החוסכים.
אסיים באנקדוטה. אמר הפילוסוף הצרפתי בלז פסקל (Blaise Pascal) בן המאה ה-17 כי לוגית אין סיבה שלא להאמין בקיומו של אלוהים. מדוע? מאחר ואם אלוהים איננו קיים אזי למאמין בקיומו לא יקרה כלום, ואילו אם אלוהים אכן קיים אזי המאמין בקיומו ירוויח. ואולם בנוגע לאפשרות השלישית, במידה ואלוהים קיים אך האדם אינו מאמין בקיומו, אזי חבל לו לחסר האמונה על הזמן. בהתאמה, אין סיבה שלא לאמץ את השירות של Wake-Up. במידה והמודלים של החברה אכן מדויקים אזי מי שלא יאמץ אותם בהם יפסיד. בכל שאר המקרים זה לא כל כך משנה מאחר ושוק הפנסיה גם כך אינו מוטה ביצועים ואת הבכורה תופסים גופים שונים בתקופות שונות. כלומר, עצם ניוד הכספים מעת לעת יגדיל את הפיזור ויתכנס לממוצע תשואות הגופים המנהלים.
קישור לאתר של Wake-Up ממש כאן
