אין ספק כי עולמנו מוצף במידע אינסופי בשלל תחומים כלכליים. ספרים, מאמרים, תכניות טלוויזיה ועוד רבים אחרים עסקו ועדיין עוסקים בתחום הכלכלי, ממדריכים להשקעה בנדל"ן ובשוק ההון דרך ניתוח וחשבונאות ועד כללי עשה ואל תעשה בעסקים בכלל. הפוסט הנוכחי הוא הפרק הראשון בסדרה של פוסטים על עולם השקעות ההון, מבורסות בארץ ובעולם ועד להשקעות בנדל"ן.
מטרתו של הפרק הראשון הוא הנחת הבסיס לחשיבה כלכלית שתסייע בקבלת החלטות בהשקעות הון, יצירת שפה משותפת לפרקים הבאים, ובעיקר הכרה של מושגי בסיס.
תשואה – המדד הבסיסי ביותר שמשמעותו הרווח המושג באחוזים. לדוגמה, תשואה של 5% בשנה על השקעה של 1,000 ש"ח משמעותה רווח ברוטו (לפני מס) של 50 ש"ח בשנה (5%X1000).
ריבית דריבית – משמעותה ריבית על הריבית (או התשואה) שנוספה לסכום ההשקעה (הקרן). לדוגמה, אם לאחר שנה בחישוב תשואה של 5% יהיה בידנו 1050 (קרן + 5% תשואה על הקרן) אזי לאחר שנה נוספת בתשואה של 5% הרווח הנוסף יהיה 52.5 ולא 50 כפי שהיה בשנה הראשונה. כלומר, לאחר שנתיים, בתשואה שנתית של 5%, הסכום המצטבר יהיה 1,102.5 ולא 1,100. במקרה זה המשמעות היא גידול של 5% ברווח בשנה השנייה בלא שינוי בתשואה (2.5/50). הנה מחשבון ריבית דריבית – שחקו וגלו כמה הדבר משפיע לאורך שנים. ממתק אמיתי שאסור להתעלם ממנו.
דיבידנד – חלוקת הרווח הנקי (חלקו או כולו) של חברה לבעלי המניות שלה בהתאם למדיניות החלוקה. אחוז החלוקה והמדיניות נקבעים מעת לעת (אם בכלל) והתשלום יכול להעשות על בסיס רבעוני, חצי שנתי או שנתי (או לא באופן מוגדר). הדיבדינד, חשוב להגיד, מושפע מרווחי החברה ולא מתשואת המניה או שווי השוק או שווי נייר הערך שלה בשוק ההון.
מיסוי – סוגייה חשובה ומרכזית הקשורה ביסודות החשיבה הכלכלית. ככלל, על רווחי הון (רווחים המושגים בהשקעות הון) נשלם מס של 25% (מניות, למשל) או 15% במקרה של מכשירים פיננסיים מסוימים (פקדונות, למשל). חשוב לדעת כי על כל הפסד הון נקבל מעין זיכוי אותו ניתן יהיה לקזז מתשלום המס על הרווחים. לדוגמה: בשנת 2017 שלמתי מס של 1,000 ש"ע בגין רווח של 4,000 ש"ח (25% כאמור), אולם בשנת 2018 הפסדתי 2,000 ש"ח, ולכן אהיה זכאי להחזר מס של 500 ש"ח (25%*2,000).
עלויות נלוות – כבכל השקעה, חשיבה כלכלית מתקדמת כוללת את העלויות הנלוות (למעט מיסוי שהוא קטגוריה בפני עצמה). בכל הקשור בשוק ההון על העלויות הנלוות ניתן למנות עמלות שונות כגון: קנייה, מכירה, המרה, פתיחת תיק, דמי ניהול תיק, משמשר ניירות ערך ועוד ועוד. ראשית, אין הדבר שונה מכל פעולה פיננסית בחיים בישראל ובכלל העמוסה בעלויות נלוות. שנית, לרוב מדובר בסכומים זניחים. ושלישית חשוב ביותר ונדון בכך בפוסטים בעתיד ניתן לצמצמם את העלויות הללו באמצעות סקר שוק ומיקוח ענייני.
מכשירים פיננסיים – עולם שלם ועמוס בכל טוב (או ברוע תלוי את מי שואלים). המכשירים הפיננסיים הם הלכה למעשה הדרך לבצע השקעות הון בשוק ההון. מכשירים שכיחים בישראל הם תעודות סל (על מדדי מניות), אגרות חוב מסוגים שונים, ניירות ערך, קרנות סל, קרנות נאמנות, קרנות גידור. לכל מכשיר עלויות שונות, מאפיינים שונים, יתרונות וחסרונות. במכשירים השונים נדון בפוסט המשך בסדרה זו.
לסיכומו של עניין, כאן הוצגו מושגי הבסיס הבסיסיים ביותר, בעיקר בהקשר שוק ההון. בַּזֶּרֶם דוגל בהסבר בהיר וקצר של הדברים (ותומך נאמן של כלל הפרטו), עם זאת מומלץ לגלות אחריות אישית להרחיב בקישורים הרלוונטיים. בהמשך נדון במושגים נוספים וכמובן איך בכלל משקיעים…. ועד אז זכרו כי את הכסף סופרים במדרגות.
