ה"רוטב הסודי" הוא אותו מרכיב חיוני, ייחודי וסודי, הגורם הישיר להצלחה של עסק או ארגון מסוים. במקור שאול המונח מתחום המסעדנות ומקורו ברשתות המזון המהיר שצמחו בשנות ה-50 בארה"ב. תחשבו על הרוטב של הביג-מק. משם הדרך למונח השגור במגוון תחומים היתה קצרה.
בעולם ההשקעות יש מספר רטבים סודיים. אחד הידועים שבהם הוא המימון, מה שהופך אותו ללא סודי במיוחד מחד, אך בכל זאת הוא כל כך יסודי וחשוב מאידך, כך שבלעדיו אין אף רוטב שיכול להחזיק, לא המבורגר ולא רביולי ברוטב בטטה.
בפוסט הנוכחי אסביר על רגל אחת מהו מימון, מהו מחירו של המימון (אותו נוטים לשכוח), ובעיקר מתי כדאי לבחור במימון ומתי עדיף לוותר עליו.
המימון – קווים לדמותו
מימון הוא תחום בכלכלה העוסק בגיוס וניהול כספים, תקצוב, ניהול סיכונים פיננסיים ועוד. בתחום המימון ניתן למצוא מושגים עכשוויים כמו מימון המונים, מינוף פיננסי וכדומה. מימון נוגע לתאגידים כמו גם לאדם היחיד.
במקרה עסקינן אבחן סוגיות במימון הקשורות להגדלת ההון העצמי לטובת השקעה הונית. משכנתא לרכישת דירה היא דוגמה פופולארית למימון (הבנק מממן את הרוכש). דוגמה נוספת ושכיחה היא עסקת ליסינג לרכב. תמורת 850 ש"ח בחודש (למשל), ניתן לרכוש רכב, ואת היתרה לשלם בסוף תקופת המימון, דהיינו, המימון הוא תקופת גישור של החברה המממנת בין מועד קבלת הרכב לבין מועד תשלום התמורה המלאה על ידי הרוכש. במלים אחרות, ניתן לומר כי כל הלוואה היא סוג של מימון, אפילו עסקה במספר תשלומים בכרטיס האשראי.
הסיבה הבסיסית והראשונה לנטילת הלוואה (ומימון) היא חֶסֶר בהון עצמי זמין המאפשר ביצוע עסקה כלשהי. במלים פשוטות, אם אין לי מספיק כסף אני זקוק למימון. זהו המקרה המובן מאליו. יחד עם זאת, מימון כאמור הוא מרכיב מרכזי שנדרש להבינו בכל השקעה הונית. ולראייה, גם עשירים בעלי הון עצמי גבוה מאוד, משתמשים במימון כדי להגדיל את הונם עם השנים. ובכלל מימון או מינוף ליתר דיוק מאפשר סיכון מחושב (בתקווה) המוביל לגידול הוני משמעותי: "מי שלא מסכן לא מרוויח". כן מימון הוא סוג של סיכון הנוסף על הסיכון הבסיסי בכל השקעה.
מתי המימון הוא כדאי כלכלית? כאשר עלות המימון נמוכה מתשואת ההשקעה. מה זה אומר? מיד נבין.
מקור: http://www.nyphotographic.com; רשיון CC BY-SA 3.0
מחיר המימון
כמו כל דבר בחיים גם מימון עולה כסף. כדי לחשב את מחיר המימון יש להתייחס לגורמים הבאים:
- עלות המימון – הריבית על ההלוואה.
- תקופת המימון – תקופת הגישור בין קבלת המימון עד להחזר המלא שלו.
- סכום המימון – סך כל ההלוואה הניתנה לאדם תחת אותה מסגרת מימונית (עשוי להיות במועד מסוים או במועד מתמשך).
מחיר המימון, אם כן, הוא פשוט למדי לחישוב, כפי שניתן לראות בדוגמה א':
אדם בעל הון עצמי של 1,000,000 ש"ח רוכש דירה ב-2,000,000 ש"ח. לשם כך הוא נדרש למימון של 1,000,000 ש"ח, עליו הוא מתוכנן לשלם ריבית שנתית אפקטיבית של 3% למשך 10 שנים. לאחר 10 שנים מכר המשקיע את הדירה ב-3,000,000 ש"ח.
חישוב פשוט מראה כי מחיר המימון בדוגמה שלעיל הוא 300,000 ש"ח (עלות המימון X תקופת המימון X סכום המימון). האם מימון שכזה הוא כדאי? במקרה זה בהחלט. הרי עלות המימון (3%) נמוכה מתשואת ההשקעה (5%, מחיר המכירה*פחות*מחיר הקנייה*לחלק*מחיר הקנייה*לחלק*תקופת ההשקעה). ובכל זאת, האם ההשקעה הזו שללא המימון הייתה בלתי אפשרית היא כדאית? כדי לענות על שאלה זו נדרש להבין את העלות האלטרנטיבית של המימון.
העלות האלטרנטיבית של המימון
בכלכלה עלות אלטרנטיבית היא העלות של המוצרים שלא החלטנו לקנות. כלומר, העלות האלטרנטיבית של המימון היא הויתור על המימון והשקעת ההון העצמי בלבד. כדי להמחיש את העלות האלטרנטיבית של המימון נחשב את הגידול בהון בעסקה המימונית. במקרה עסקינן מדובר ב- 700,000 ש"ח. מדוע? כי ממחיר המכירה יש להחסיר את ההון העצמי ואת סכום המימון בתוספת מחיר המימון (1+1+0.3 במליוני ש"ח).
כדי לחשב את העלות האלטרנטיבית של המימון נדרש להתחשב בגורמים הבאים:
- הון עצמי מושקע – הסכום המושקע ללא מימון, במקרה שלנו 1,000,000 ש"ח.
- תשואה שנתית על ההון העצמי – אם נבחן השקעה מדדית פאסיבית במדד S&P 500 נגלה תשואה שנתית ממוצעת של 9.8%. אמיתי.
- משך ההשקעה – לשם ההשוואה נניח השקעה של 10 שנים (בהמשך לדוגמה א').
בעקבות כך, העלות האלטרנטיבית של המימון לפי המספרים שלעיל הינה 980,000 ש"ח (וזה עוד מבלי להתחשב באפקט ריבית ד'ריבית). החישוב הוא: 5%*משך ההשקעה*הון עצמי מושקע.
כעת נדרש לחזור אל השאלה האם המימון היה כדאי? במספרים הנתונים, נראה כי עדיף להשקיע את ההון העצמי במדד ה- S&P 500. הגידול בהון בהשקעה הממומנת הינו נמוך מהגידול בהון בהעדר מימון.
אבל בכל זאת יש כמה סייגים…..
סייגים ו…סיכום
אין ארוחות חינם קבע מישהו אי שם. מימון עולה כסף. אולי הדבר ברור כשמש, אולם לרוב אנו נוטים להעדיף את האופציה המימונית מבלי לחשב את העלות האלטרנטיבית של המימון. הגידול בהון באמצעות מימון בד"כ נגיש ופשוט להבנה לעומת גידול איטי בהון הנבנה לאורך שנים בהשקעות הוניות. במלים אחרות, היה לי מליון ש"ח ולמחרת קניתי דירה ב-2 מליון ש"ח, אז יש לי 2 מליון ש"ח (לא בדיוק….).
בכל זאת ישנם מספר סייגים. את המספרים הסופיים המשפיעים על הבחירה יש לבצע תוך התחשבות בסוגיית המיסוי המשתנה בין השקעה להשקעה. בנוסף, יש להבין את השפעת הריבית ד'ריבית. חוץ מזה זכרו כי כמו תמיד, הדוגמאות שלעיל מניחות מספרים מסוימים. שנו את המספרים והבחירה עשויה להשתנות מן הקצה אל הקצה. בדוגמאות שניתנו בפוסט הנוכחי הנחתי תשואה ריאלית (מסתבר…) של 9.8% בשוק ההון אל מול תשואה של 5% בשוק הנדל"ן (ריאלי?). בקיצור… לפני שאתם נכנסים להשקעה חפשו את הממוצעים (ולא את התחזיות).
לסיכום, המימון תמיד אטרקטיבי אבל הוא טומן בחובו סיכון יתר שלעתים אינו מצדיק את עצמו ביחס לעלות האלטרנטיבית של המימון. לפני כל השקעה חשבו את מחיר המימון ואת העלות האלטנטיבית שלו. בהצלחה.
יש גם משהו שפוי בלחיות את החיים באמצעות ההון העצמי אבל זה כבר לפוסט אחר.
