תפריט סגור

קצבה וקוץ בה: קופת גמל להשקעה או חיסכון בניהול עצמי?

קופת גמל להשקעה או חיסכון בניהול עצמי?

קופת גמל להשקעה היא מוצר פיננסי חדש יחסית שהושק בשנת 2016. מאז הוא צבר פופלאריות ומשקיעים רבים החליטו לחסוך באמצעותו ולא בכדי. הקופה מספקת פתרון פשוט וקל להבנה לחוסך הממוצע, מאפשרת דחיית מס ומעבר בין מסלולים ללא אירוע מס. על היתרונות של הקופה עמדתי בפוסט קודם, בעיקר בהקשר חיסכון לילדים.

כעת אבקש לבחון את כדאיות המוצר ביחס לחיסכון באמצעות חשבון השקעות בניהול עצמי. בניגוד לחיסכון לילדים שסביר להניח ימומש בהגיע הילד לגיל בגרות, במידה ומדובר בחיסכון לקצבה אזי יתכן ועדיף דווקא שלא להשקיע באמצעות קופת גמל להשקעה. האם עדיף לוותר על הקצבה המיוחלת ולנהל את החיסכון באופן עצמאי?

דחיית מס

אחד היתרונות המשמעותיים בעולם החיסכון הוא דחיית המס. המס על רווחי ההון הוא 25% (מהרווח בלבד). קופת גמל להשקעה מאפשרת דחיית מס עד למשיכת הכספים, שכן המס משולם רק במועד המשיכה. אולם הייחוד האמיתי הוא כאמור, דחיית מס גם במעבר בין מסלולים. כך שניתן לעבור ממסלול ספקולטיבי למסלול סולידי מספר שנים לפני מועד המשיכה המתוכנן. ניהול חיסכון במסגרת חשבון השקעות עצמאי כולל גם הוא דחיית מס המשולם רק במועד מימוש הרווחים. כלומר, כל עוד לא תמכרו את ההחזקות שלכם, מה שעולה בקנה אחד עם השקעה בשיטה הפסיבית, אזי לא תשלמו את המס עד למימוש הרווח.

כל דחייה של המס תגדיל את סכום החיסכון הסופי. לדוגמה, על פני שנתיים של חיסכון אם התשואה השנתית הינה 10% וגודל החיסכון הוא 100 ש"ח, אזי תשלום מס רווחי הון בכל שנה יביא לחיסכון מצטבר בתום שנתיים של 115.6 ש"ח. לעומת זאת, דחיית תשלום המס לסוף התקופה, קרי לאחר שנתיים, תביא לחיסכון מצטבר של 118.25 ש"ח לאחר מס. נשמע מעט? במקרה הזה מדובר על הפרש תשואה של 2.3% בשנתיים של חיסכון. בסכומים גדולים יותר המשמעות היא רבה יותר.

הפטור ממס

אחד היתרונות הגדולים הידועים של קופת גמל להשקעה הוא הפטור ממס במידה והחיסכון ממומש לאחר גיל הפרישה (לפחות 60) כקצבה. במקרה כזה לא רק שדחיית המס תתאפשר לאורך שנות החיסכון, אלא שבמועד מימוש החיסכון תזכו לפטור מלא ממס רווחי הון על כלל הרווחים שנצברו.

התנאי לקבלת הפטור הוא משיכת ההון כקצבה. כלומר, בתום שנות החיסכון תקבע הקצבה על פי מקדם הקצבה. המקדם הוא מספר המבטא מספר חודשים שלפיהם תחושב הקצבה עד לשארית חיי החוסך. לדוגמה, מקדם קצבה של 180 חודשים יקבע קצבה חודשית של 2,777 ש"ח בהינתן חסכון של 500,000 ש"ח. המקדם משתנה לאורך תקופת החיסכון בהתאם לחישובים אקטואריים ונתון לרגולציה ממשלתית, אך נקבע במועד המרת החיסכון לקצבה.

מקדם קצבה
כך מחושבת הקצבה החודשית

הפטור ממס רווחי הון מעודד את החוסכים למשוך את ההון כקצבה. חשוב להבין כי ברגע שנקבעת הקצבה היא תשולם לחוסך עד יום מותו ללא קשר לסכום החיסכון. במלים אחרות, אם זכיתם למות בשיבה טובה מאוד, אזי ככל הנראה סכום הקצבה המצטברת יעלה על סכום החיסכון, ולהיפך. אם חלילה פרשתם מן העולם מוקדם מן הצפוי (ביחס למקדם) אזי יתרת החיסכון תעלם גם היא.

האם כדאי לוותר על הקצבה?

כדי להבין האם משיכה כקצבה משתלמת לחוסך נדרש לברר מהי העלות האלטרנטיבית של חיסכון בניהול עצמי ושימוש בחיסכון כקצבה מדומה. אם נשווה את המנגנון והיתרונות של קופת גמל להשקעה לחיסכון באמצעות ניהול חשבון השקעות עצמי, נוכל לחשב את העלות האלטרנטיבית של הקצבה המחושבת. הנה מספר נתונים שיהוו את בסיס החישוב להשוואה:

השוואת חיסכון קופת גמל להשקעה ניהול עצמי

כפי שניתן לראות, בחיסכון בניהול עצמי, כדי להגיע לקצבה חודשית בסכום האמור נדרש למשיכה שנתית של 6.6% משווי החיסכון. כלומר, בתוך כ-15 שנים =180 חודשים) נאבד את החיסכון כולו. אלא שהנחת תשואה שנתית ממוצעת של 5% על החיסכון תקטין את הפחת בחיסכון לכ-1.6% בשנה. בהתאם לכך, כדי לאבד את החיסכון כולו בהנחת משיכה שנתית של 6.6% ידרשו כ-62 שנים. כך נראית טבלת רגישות של חיסכון בניהול עצמי:

השוואת חיסכון קופת גמל להשקעה ניהול עצמי

המשמעות היא מרחיקת לכת. במנגנון הקצבה המחושבת תזכו לקצבה עד יום מותכם ללא קשר לסכום החיסכון שנצבר. לאחר מותכם, ללא קשר למצב החיסכון, החיסכון יסגר ולא תוכלו לעשות שימוש בכספים אם נותרו בו.

מנגד, חיסכון בניהול עצמי, יאפשר לכם להוריש את יתרת הכספים, או לחלופין למשוך קצבה גבוהה מזו של 2,777 ש"ח בחודש ועדיין לשמור על החיסכון ביתרת זכות. כל זאת, בהנחת תוחלת החיים הממוצעת.

יגידו המקטרגים שהיתרון הגדול במשיכה כקצבה בקופת גמל להשקעה הוא הפטור המלא ממס רווחי הון. ואכן לפטור ממס יש השפעה גדולה על החיסכון:

השוואת חיסכון קופת גמל להשקעה ניהול עצמי
בשקלול מס רווחי הון

כפי שניתן לראות אחוז המשיכה השנתי גדל ל-8.9 כדי לגלם את תשלום המס המחייב (25%) ועדיין לשמור על אותה קצבה חודשית. ובכל זאת, גם בשקלול היעדר הפטור ממיסוי, העובדה כי החיסכון בניהול עצמי ממשיך לצבור תשואה תוך כדי משיכת הכספים, מאריכה את חיי החיסכון ביחס לחיי החוסך. כתוצאה מכך מתאפשרת לחוסך גמישות בניהול הכספים כגון הגדלת קצבה ו/או ירושה ליורשים.

אז קופת גמל להשקעה או חיסכון בניהול עצמי?

ראשית, בדוגמה שלעיל מקדם הקצבה הינו 180 חודשים, קרי, 15 שנים. לכן אם נשווה בין השניים בהתאם לנתונים המוצגים אזי ניכר כי השחיקה של החיסכון בניהול עצמי נמוכה מאורך חיי הקצבה המחושבת (15 שנים לעומת כ-20 שנים על בסיס תשואה שנתית ממוצעת של 4%). לפיכך, סביר להניח כי ככל שמקדם הקצבה יהיה גבוה יותר (=קצבה חודשית נמוכה יותר) כך אורך חיי החסכון בניהול עצמי יעלה ביחס לאורך חיי הקצבה המחושבת. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הסיכון הוא על החוסך, כלומר במידה והוא יחיה שנים ארוכות מעבר לתוחלת החיים הממוצעת (עליה מתבסס מקדם הקצבה) אזי היתרון של ניהול חסכון עצמי נשחק עד כדי נעלם.

שנית, הכל תלוי במספרים. חשוב מאוד להציב את הנתונים המתאימים והרלוונטיים לכל חוסך ולבצע השוואה. לגובה החסכון, מקדם הקצבה, הנחת התשואה הממוצעת, דמי ניהול (ועוד) השפעה מכרעת בקביעה האם כדאי לוותר על הקצבה מראש ולבחור בדרך של חיסכון בניהול עצמי. ככלל ניתן לקבוע כי ככל שהחיסכון גדול כך הכף נוטה לכיוון חיסכון בניהול עצמי.

שלישית, ההשוואה המתוארת רלוונטית לקופת גמל להשקעה ולא למוצרים פנסיוניים אחרים כגון קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוח מנהלים וכו'. הסיבה היא שהכספים המופקדים בקופת גמל להשקעה הם לאחר תשלום מס הכנסה ואינם מופרשים מהשכר ברוטו של החוסך. במקרים של מוצרים פנסיוניים אלה ניתן בתנאים מסוימים להוון את הקצבה ולמשוך אותה כסכום פטור ממס, כמו גם מגולם בכספים המופקדים פטור מס הכנסה, אולם הקצבה המשולמת חייבת במס הכנסה. בקיצור, מוצרים אחרים דורשים חישובים אחרים.

רביעית, ואולי חשוב מכל, חשוב להבין את היכולות והצרכים של החוסך. קופת גמל להשקעה הינה מוצר פשוט ומנוהל המתאים לחוסך הממוצע. חיסכון בניהול עצמי מחייב משמעת וביצוע פעולות בשוק ההון. לא שזה מסובך, אבל העניין דורש עיסוק מסוים שהופך לשגרתי במרוצת השנים.

סיכום

האם כדאי לוותר על השקעה בקופת גמל להשקעה ולהשקיע בחיסכון בניהול עצמי? התשובה תלויה במספרים ובצרכים הספציפיים של החוסך. היות וחיסכון בניהול עצמי, בשונה ממנגנון הקצבה המחושבת בקופת גמל להשקעה, ממשיך לצבור תשואה חיובית ממוצעת גם תוך כדי משיכה של הכספים, אזי הוא מאפשר גמישות ונזילות טובה יותר מאשר קופת גמל להשקעה במקרים רבים.

מטרתו של הפוסט הוא לפתוח צוהר לחשיבה אחרת ולהצביע על הפוטנציאל הגלום בחיסכון בניהול עצמי. נדרש לבצע את הבדיקה ולהציב את הנתונים ולא לקבל באופן עיוור את הפיתוי בדבר פטור ממס רווחי הון במימוש הכספים בגיל פרישה.


מומלץ לקרוא את הניתוח המצוין של רונן מ-Simplifynance שמראה למה קופת גמל להשקעה היא מוצר פחות טוב ממה שנהוג לחשוב.


המידע באתר זה אינו מהווה יעוץ, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסים מכל מין וסוג שהם (לרבות ניירות ערך, מניות, אגרות חוב, יחידות השתתפות בקרנות נאמנות, אופציות, חוזים עתידיים, תעודות סל, מוצרים מובנים, קופות גמל, קרנות השתלמות, קופות פיצויים וכו') וכן אינו מהווה הצעה לרכישת מוצרים פיננסים כאמור.

9 תגובות

  1. יהודה

    תודה על הפוסט המעניין.
    אתה כותב שבמידה ובוחרים למשוך את כספי קופת גמל להשקעה כקצבה אז היא מהווה סוג של ביטוח ולאחר שהחוסך נפטר יתרת הכספים אובדת.
    אשמח שתפנה למקור שאומר את זה.
    לפני כמה שנים כשפתחתי קופת גמל להשקעה נאמר לי מפורשות שאין שום רכיב ביטוחי ושלאחר פטירת החוסך יתרת הכספים עוברת ליורשים שיכולים בעצמם לבחור אם למשוך את הכסף בצורה הונית ולשלם מס או להמתין לגיל שישים ולמשוך כקצבה בפטור ממס.

    • bazerem

      תודה רבה על התגובה. במידה של פטירה לפני גיל 60 יתרת הכספים אכן תעבור ליורשים, אולם במידה והפטירה אירעה לאחר גיל 60 כאשר הקופה משלמת כקצבה אזי הכספים יאבדו עם מותו של החוסך.
      לפרטים נוספים ועל סוגית מיסוי במקרה של העברת הכספים הצבורים כירושה (טרם הפעלת מנגנון הקצבה) ניתן לקרוא באתר המצוין פנסיוני – https://pensuni.com/?p=2652.

      • ניתאי

        יש מקור לכך שבמידה והפטירה אירעה לאחר גיל 60 כאשר הקופה משלמת כקצבה אזי הכספים יאבדו עם מותו של החוסך?

        • דור דבירי

          על מנת למשוך את החיסכון כקצבה נדרש להעביר את הצבירה למכשיר המשלם כקצבה (משתנה בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים).
          מה שיקרה עם הקצבה במקרה של פטירה תלוי במכשיר ובתנאים מסוימים. יש הבדל מהותי בין בן זוג לבין ילדים וכתלות במסלול הפרישה הנבחר. לדוגמה, במידה ואין בן/בת זוג ולא נבחר מסלול של הבטחת קצבה (מוגבלת בזמן) לילדים, הכספים אובדים.
          ניתן להרחיב כאן – https://pensuni.com/?p=308

  2. א.נ.

    היי, תודה על המאמר.

    שתי שאלות:

    1. האם להפקיד לקופת גמל להשקעה ואז בגיל 60 למשוך את הכסף (ולשלם מס) זה שקול למה שמתואר כ"חסכון בניהול עצמי"?
    2. כיצד בדיוק יחושב מס רווחי הון במקרה של משיכה לפני הגעה לגיל 60?

    • bazerem

      ככלל כספים שהופקדו אחרי 2008 לא ניתן למשוך כסכום חד פעמי אלא כקצבה בלבד. משיכה לפני גיל 60 מחייבת מס בשיעור של 35%. חשוב לציין כי יש מספר חריגים ותנאים שונים. ממליץ להעמיק בבלוג "פנסיוני". קבל קישור וצלול לתחום…
      https://pensuni.com/?p=1092

  3. ביולוג ירושלמי

    תודה רבה לך דביר, מאמר מצויין 🙂
    קראתי כרגע ואצטרך להתעמק במאמר שוב בהמשך.
    כתבת נהדר, ברור ומפורט. בגובה העיניים ובשפה פשוטה ונהירה.
    אהבתי את המספרים שהצבת ונתת לי נקודות חשובות למחשבה, בעיקר בהשוואה היפה בין חסכון רגיל שמנהלים לבד (אני מניח שאתה מתכוון לתיק השקעות עצמאי) אל מול חיסכון מנוהל (כאמור – קופ"ג להשקעה).
    כמובן שאתה צודק, והמספרים שמציבים במודל הם מה שיכולים לשנות א תהכף.

    1. החל מגיל 60 – ניתן להמיר את הכסף בקופ"ג להשקעה לקצבה.
    אפשר גם יותר מאוחר. אפשר גם אחרי גיל הפרישה (67 לגברים) ואפשר גם רק בגיל 70.
    מתי שרוצים.
    אבל, וזה אבל חשוב מאוד – ברגע שממירים את כלל החיסכון לקצבה, כלומר את כלל הכסף שנחסך בקופ"ג להשקעה – מתחילים לקבל קצבה ו"הלך הכסף".
    אני מדגיש את זה שברגע שמקבלים קצבה – יש הבטחה לקצבה לכל משך שארית החיים ובכך הכסף עצמו כבר איננו.
    אין יותר חסכון. יש רק קצבה והבטחה לקצבה לפי המקדם.
    אין יותר כסף בחסכון, נשארת רק קצבה (וגם ההבטחה לקצבה).
    אם חיית מעט – הפסדת את כלל הכסף (ששוב, הוא כבר אינו שם).
    אם חיית המון – הרווחת קצבה עד סוף החיים, הרבה מעבר למה שתיאורטית הפקדת.
    מגיבים התעכבו על זה כאן וניכר שהם לא קראו פוסט או שניים אצל נדב טסלר המעולה מ"פנסיוני".
    זה נכון גם לקרן פנסיה – צוברים וצוברים וצוברים, יש X כסף בחסכון, וברגע שמתחילים לקבל קצבה אז "הלך הכסף" ונשארת רק הקצבה.
    כמובן שיש תנאים ושאפשר להבטיח קצבה ליורשים וכו'. אבל זה עיקרון חשוב שאנשים לא מכירים.

    2. אם מחליטים להמיר את הכספים לקצבה החל מגיל 60 – נכון להיום אי אפשר לקבל את הקצבה מקופ"ג להשקעה.
    נכון להיום קופ"ג להשקעה היא מכשיר חיסכון בלבד ולא מכשיר פנסיוני.
    אולי זה ישתנה בהמשך.
    יהיה צורך להעביר את כל כספי החסכון בקופ"ג להשקעה למכשיר פנסיוני שמשלם קצבה – קרי קרן פנסיה מקיפה/משלימה, קופת גמל משלמת לקצבה או ביטוח מנהלים.
    זה מה יש נכון להיום.
    ברגע שמעבירים את הכסף למשל לקרן פנסיה כדי לקבל ממנה קצבה, יש דמי ניהול של פורשים ולא דמי ניהול של חוסכים. נכון להיום דמי ניהול לפורשים הם יותר גבוהים מדמי הניהול לחוסכים (סביבות 0.35% אם אני לא טועה).

    3. לא רשמת כלום על ביטוח תוחלת חיים או משהו כזה שצריך לעשות כשממירים את הכספים בקופ"ג להשקעה לקצבה.
    אני זוכר איפשהוא שנדב טסלר כתב על זה..
    שישנו איזשהוא ביטוח מסויים שנדרש לרכוש באופן עצמאי.
    לצערי, לא יודע להפנות למאמר או מקור כלשהוא. אבל זה נתקע לי חזק בראש.

    שוב תודה לך.
    העלת נקודות חשובות וכתבת מעולה. היה לי מאוד כיף לקרוא.

    • דור דבירי

      היי ביולוג ותודה על התגובה המפורטת!
      אתה צודק לגמרי. לגבי ביטוח תוחלת חיים – האם אתה מתכוון לתקופת הבטחה? מדובר בביטוח למקרה של פטירה לאחר גיל הפרישה כך שהקצבה תנתן עד לתום התקופה המבוטחת ליורשים.

  4. פסיכופסיבי

    הפוסט מצויין וכתוב היטב ובבהירות! תודה!
    הדוגמאות המספריות שהשתמשת בהן עוזרות להבין את המהות, אך חשוב להדגיש שאלה רק דוגמאות – מקדם של 180 לקצבה, למשל, הוא מקדם מצויין בקופות וותיקות אך הוא כבר לא רלוונטי לימינו. היום מדובר על מקדמים של 210 ומעלה שמשנים את התוצאה הצפוייה משמעותית. עדיין, העיקרון נשאר ואתה צודק בהצבעה על הבדיקות שכל אחד צריך לעשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות