לעבודה יש משמעויות רבות בחיי הפרט. בתקופה זו, כשהאבטלה מרקיעה שחקים, ניתן להבחין בנקל כמה היא חשובה לחברה ולפרטים המרכיבים אותה. ובכל זאת, מעבר לעיסוק העכשווי בשיעורי האבטלה, לעבודה ישנם כמה היבטים שחשוב ומעניין לעמוד עליהם. עבודה כמושג, הן פילוסופי הן כלכלי, הוא מושג מורכב שניתוחו מכמה היבטים עשוי להצביע על כיוון חשיבה הקשור בהשקעה בחברות ציבוריות בשוק ההון.
עבודה ב-60 שניות
עבודה, לפי מילון 'מילוג' שברשת, היא: "פעולה; מלאכה; עמל". כלומר, עבודה כוללת תמיד פעולה מסוימת. בנוסף, עבודה היא גם מלאכה הניתנת לפירוש בשני הקשרים. האחד במובן של שליחות וביצוע משימה מסוימת. פירוש זה מקורו בתנ"ך וניתן להבחין בקרבה הלשונית למלאך שהוא שליחו של האל, הנשלח לבצע דבר כלשהו. והשני במובן של בנייה או יצירה או במובן של הטלה ייעוד חדש לחומר. לדוגמה, מלאכת בניית בניין מעניקה מובן חדש לחומרי הבניין באמצעות חיבורם זה לזה. ומתי העבודה הופכת לעמל? כשהפעולה היא קשה ומבטאת את אי רצונו של הפרט.
באנגלית, העניינים פשוטים יותר. עבודה לפי מילון קיימברידג' היא פעולה או פעילות של אדם המערבת מאמץ מנטלי או פיסי, בדרך כלל למען שכר. כלומר, בפירוש השגור עבודה קשורה בשכר, שהוא תולדה שלה. מפירוש זה ניתן להבין כי המוטיבציה העיקרית לעבודה היא הרצון להרוויח כסף, אולם לא בהכרח הוא הדבר.
עבודה על פי מדעי החברה
בתחום מדעי החברה (שעליו נמנה בין היתר מדע הכלכלה) ניתן למצוא שתי גישות עיקריות לעבודה: עבודה כעול ועבודה כהגשמה. לפי העמדה הראשונה, העבודה היא במהותה עמל שהאדם מנסה להימנע ממנו. במלים אחרות, אנחנו עובדים כי אנחנו זקוקים לכסף. אילו היינו יכולים להגשים את הצרכים והצריכה שלנו שלא באמצעות עבודה והכנסה משכר, כך היינו עושים.
מצדדי הגישה השנייה דווקא רואים את העבודה כהכרחית לשלמות הנפש האנושית. לדבריהם, העבודה משחקת תפקיד רחב יותר מאשר הכנסה כספית וניתובה לצרכים ולצריכה בלבד. העבודה כוללת יצירה ובנייה ובתוך כך גם חיבור אל הטבע והקיום האנושי.
אחד ההוגים שהדגיש את חשיבותה של עבודה יצרנית וטבע את המונח "עבודה לשם חיים" היה א.ד. גורדון. בהגותו, הוא עודד את עבודת האדמה שהיוותה אמצעי למימוש החזון והערכים של הציונות במאה ה-20. גם הביטוי "העבודה משחררת" השנוי במחלוקת והמזוהה עם שער מחנה ההשמדה אושוויץ, מקורו בתחילת המאה ה-20, והוא ביטא את הקשר המוסרי בין עבודה לבין תועלת הפרט והכלל, בעבודה ששימשה כתהליך שיקומי לנוכלים ופושעים מסוגים שונים.
בכלכלה, העבודה היא אחד משלושת גורמי הייצור: אדמה, הון ועבודה. כל אחד משלושתם מהווה תשומה (input) המביאה לתפוקה (output). במובן הכלכלי העובד איננו מונע מתפוקת עבודתו, דהיינו, החקלאי איננו עובד בחקלאות מאחר שהוא מעוניין לאכול את תוצרתו, אלא כי הוא מעוניין להחליף את התוצרת בכסף. בכך מודגשת העבודה כפעילות תכליתית (עבור שכר) ולא סיבתית (עבור התוצרת).
המרחב הקפיטליסטי המודרני שבו העבודה באה לידי ביטוי במובן הכלכלי הוא שוק התעסוקה. כלומר, מרחב שבו באים לידי ביטוי היחסים בין העובדים לבין בעלי אמצעי ייצור (הון או אדמה במונחים המסורתיים) ופועל בו עקרון ההיצע והביקוש. מדובר בשוק מורכב, שלהבדיל משוק של סחורות מתקיימים בו יחסי עבודה, והתועלת הכלכלית הגלומה בכל עובד היא מורכבת ומשתנה בין אחד לאחר.
פריון העבודה
כיום בישראל מדברים הרבה על שוק התעסוקה. בעקבות הקורונה, האבטלה עומדת על כ-20%. העיסוק הגובר במצב האבטלה חושף גם את המובנים הלא כלכליים של העבודה. מעבר לכך שמצב התעסוקה מעיד על חוסנו של המשק, עצם הימצאותם של רבים כל כך במצב של נעדרי עבודה מזמן מחשבות באשר לקשר בין אי-תעסוקה לבין אלימות והפגנות, כמו גם לגבי חשיבותה של העבודה, מקיום בסיסי ועד להגשמה עצמית.
להוציא את נתוני האבטלה הגבוהים, כבר שנים שנתון פריון העבודה בישראל הוא מבין הנמוכים ב-OECD. פריון העבודה הוא נתון חשוב הנגזר מחילוק התוצר (תמ"ג) בשעות העבודה ברמת המדינה וברמת כל עסק. הפריון בעבודה מושפע מכמה גורמים: ההון האנושי, המושפע מאיכות מערכת החינוך ומבטא את ההישגים במבחנים השונים; תשתיות התחבורה; ביורוקרטיה; תחרותיות במשק ועוד.
מדוע פריון העבודה הוא כה חשוב? משום שמחקרים מראים כי ישנו מתאם בין פריון העבודה לבין צמיחה כלכלית.
פריון עבודה ושביעות רצון כמדדים להשקעה?
אם נתמקד ברמת החברה ולא ברמת המדינה, אזי נוכל להסיק כי בחברות שבהן פריון העבודה גבוה, כך צפויה גם צמיחה בתוצר החברה. בבואנו לנתח את הפריון בכל חברה ניתן להשתמש במדד RPE, שמשמעו רווח לעובד (revenue per employee). חשוב לבחון את שיעור השינוי ב-RPE על פני תקופה על מנת להימנע מסטיות תקן חריגות ולהבין את המגמה בחברה. למשל, גל פיטורים עשוי להעלות את ה-RPE באופן חד פעמי ולרוב גם מטעה.
הצד המשלים של ה-RPE הוא מדד שביעות הרצון של העובד, או ליתר דיוק מדד הנחשקות של החברה בשוק העבודה. חברה נחשקת, כזו שהעובדים רוצים לעבוד בה, מבטאת את הצד הלא-כלכלי של העבודה. ארגון שמספק משמעות לעובדיו, שבתורם חשים תחושת השפעה והתפתחות אישית, הוא ארגון המעסיק, כתוצאה מכך, את ההון האנושי הגבוה ביותר. כשההון האנושי המועסק בחברה הוא גבוה, בהתאמה הפריון יגדל גם הוא, שכן הון אנושי הוא מרכיב מרכזי בפריון העובד.
כיצד ניתן לבדוק את מידת הנחשקות של חברה? בעיקר באמצעות הסקרים הגדולים המתפרסמים בתחום, כגון זה של TheMarker בישראל, או של גלאסדור בארה"ב. אפשרות אחרת היא הצצה בלינקדאין שתגלה כמה מועמדים מתמודדים על משרות דומות בחברות שונות. ככל שמספר המועמדים הוא גבוה, כך החברה נחשקת בהתאמה.
קייס-סטאדי סקטוריאלי
מפני שלכל סקטור יש את מאפייניו הייחודים, חשוב להשוות תפוחים לתפוחים, כלומר לא לחרוג מגבולות הסקטור כשמשווים בין חברות בהקשרי ה-RPE. לדוגמה, נכון ל-2016, בתעשיית הפיננסיים ה-RPE עמד בממוצע על 657 אלף דולר; בסקטור הבריאות הממוצע עמד על 889 אלף דולר; ואילו בתחום ה-IT הממוצע הוא 484 אלף דולר. כמו כן, את מדד שביעות הרצון נדרש גם כן להשוות ביחס לכל סקטור, מאחר שכל תחום מאופיין בפעילות שונה ובעקבות כך גם בעובדים בעלי מאפיינים שונים.
בסקטור הטכנולוגיה, נכון ל-2016, אלו היו 20 החברות המובילות בפריון לעובד:
כשמצליבים את החברות המובילות בפריון בעבודה עם אותן החברות המובילות במדד שביעות הרצון של העובדים, או ה"נחשקות" של החברה, מתקבל הדירוג הבא:
במקרה המתואר, השקעה בחברות המדורגות, הן מבחינת ה-RPE והן מבחינת דירוג שביעות רצון העובדים, השיאה תשואת יתר ביחס למדד הייחוס (נאסד"ק). טענתי היא כי ישנו הגיון תיאורטי בתשואת היתר, שכן חברות בעלות פריון גבוה, בשילוב עם ביקוש גבוה בשוק העבודה של העובדים, מושכות הון אנושי גבוה, שבתורו מסייע לצמיחת החברה ומכאן גם לתשואת יתר. עם זאת, הדוגמה המובאת לעיל מחייבת ביצוע בדיקות נוספות כדי לתקף טענה זו, בין היתר באמצעות הצלבות של סקרי שביעות רצון שונים ונתוני RPE ממוצעים לאורך כמה תקופות.
סיכום
עבודה היא לא רק עניין כלכלי, אלא היא מהווה היבט משמעותי בחיי האדם ותורמת להתפתחותו ושלמותו. בהקשר הכלכלי, סוגיית הפריון היא מהותית לצמיחה כלכלית, והיא מושפעת מכמה גורמים, כשרמת ההון האנושי היא המרכזית לה. בהקשר הפרטי-קולקטיבי, הביקוש לעבודה בחברה מסוימת עשוי להצביע על היותה מספקת את ההיבטים ה"רכים" בשוק העבודה.
אם הפריון הוא משמעותי ברמת המדינה, סביר שהוא משמעותי גם ברמת העסקים והחברות המרכיבות את המשק במדינה. חשוב להבחין בין הסקטורים השונים, שכן הם בעלי מאפיינים שונים המשפיעים הן על הפריון והן על הביקוש לעבודה בתחומם.
ניתוח המבוסס על שילוב בין שני המדדים עשוי להצביע על חברות שבסבירות גבוהה ימשיכו לצמוח ולהשיא תשואות עודפות, תוך הכרה בחשיבותה ומורכבותה של העבודה בחיי האדם. על כל פנים, כדי להוכיח את הקשר בין השניים נדרשת עבודה מקיפה, ובכל זאת אלה נתונים חשובים הנעדרים מבסיסי הנתונים של רוב המשקיעים.
רשומה זו פורסמה לראשונה ב-TheMarker
