להשקיע במדדים או בנגזרות של המדדים? פסיבי או חצי-פסיבי? מעקב Q3 של תיק ההשקעות

בשנים האחרונות, בסדרת "תיק ההשקעות" בבלוג השוויתי בין כמה תפיסות השקעה בטווח הקצר-בינוני. תחילה בין הגישה האקטיבית, זו המניחה כי השקעה המבוססת על ניתוח כלשהו בחברות מסוימות עדיפה על פני הגישה הפסיבית, זו המניחה כי פיזור השקעה באמצעות חשיפה למדד תניב את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן.

בשנים 2019 ו-2020 השוויתי בין תיק אקטיבי לבין תיק פסיבי המבוסס על המדדים – S&P500 ו-ת"א-125. ב-2019 התיק הישראלי המנוהל היכה את המדד והתיק האמריקאי, בניגוד אליו, השיא תשואת חסר ביחס למדד. בשנת 2020 שני התיקים המנוהלים היכו את המדדים, וביטאו את היתרון של ניצול הזדמנויות מנוהל בשנה תנודתית במיוחד עקב התפרצות הקורונה בעולם.

בשנת 2021 בצעתי השוואה בין תיק פסיבי לבין תיק חצי-פסיבי. האחרון משמעו תיק המבוסס על השקעה במכשירים כגון קרנות סל, כלומר, פיזור רחב, אך ממוקד בתחומים המבוססים על ניתוח שרואה בהם עדיפות לתשואה על פני המדד כדוגמת קנאביס, קלינטק, IPO's ועוד. בסיכום השנה התיק החצי-פסיבי פיגר משמעותית ביחס לתיק הפסיבי. נוק-אאוט של ממש.

בשנה הנוכחית, שנת 2022, מעקב ביצועי תיק ההשקעות יתמקד בהשוואה בין הפסיבי לחצי-פסיבי, אך מזווית אחרת. הפסיבי יכלול מדדים מרכזיים (כפי שיפורטו בהמשך) והחצי-פסיבי יתבסס על השקעה במכשירים המבוססים על אותם מדדים מרכזיים (עד כדי) אבל עם טוויסט. הנה סיכום הרבעון השני של התיק לשנת 2022.

תזכורת ל-למה לבחון את זה בכלל?
בעקבות ריבוי המוצרים הפסיביים נולדה בעיה חדשה האופיינית לעולם העכשווי. כפי שבכל גוף ידע קיימת חלוקה להתמחויות ואף לתתי-התמחויות (רפואה, למשל) כך שההחלטה על מוצר עקיבה כזה או אחר מקבל משמעות רבה במיוחד. לדוגמה, ניתן להשקיע במדד הנאסד"ק, אולם ניתן להשקיע רק בחברות אנרגיה ירוקה שבמדד הנאסד"ק, או אף להשקיע במדד של חברות בתחום הבינה המלאכותית (זו הייתה שנת 2021). לחלופין ניתן להשקיע בפיזור רחב המבוסס על הרכב המדדים המרכזיים אך בהתאם לקריטריונים שאינם שווי שוק, כמו צמיחה, ערך, תנודתיות ועוד (זו תהיה שנת 2022).
מטרת הסדרה היא לבחון האם שילוב אסטרטגיה אקטיבית יחד עם פסיבית, או במלים אחרות חצי-פסיבית, בכוחה לאתגר את האסטרטגיה הפסיבית הקלאסית. כלומר, את זו המתמקדת במוצרי עקיבה של מדדים מרכזיים ובפיזור רחב במיוחד.

---

התיק הפסיבי

תיק זה מורכב מחלומו של כל משקיע פסיבי, שני המדדים האמריקניים המרכזיים – ה-S&P500 והנאסד"ק 100. הראשון הוא מדד הכולל את 500 החברות הציבוריות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הנסחרות בארה"ב. השני מורכב מ-100 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר שאינן חברות פיננסיים. הנאסד"ק מוטה טכנולוגיה עם כ-50% מהרכבו והשאר בחלוקה שווה של שאר הסקטורים, להוציא את הפיננסי. לשם השוואה הסקטור הטכנולוגי ב-S&P משקלו כ-30%.
בנוסף בתיק הפסיבי מדד חשוב אחר – RUSSELL 1000 המייצג את 1,000 החברות הגדולות שנסחרות בארה"ב ומהוות 93% מהשוק כולו.

את שני המדדים בתיק ייצגו קרנות הסל QQQ, IWB ו-SPY.

התיק החצי-פסיבי

בתיק הפסיבי בחרתי ארבע קרנות שכל אחת מהן תבחן ביחס למדד רלוונטי לה. התיק מבוסס על מכשירים המספקים פיזור רחב בהתאם לעקרונות הגישה הפסיבית, אך הרכבן אינו מבוסס על שווי שוק אלא על קריטריונים אחרים. ואלה ארבעתן:

FDLO – קרן סל המורכבת מ-128 חברות גדולות ובינוניות בעלות תנודתיות נמוכה ביחס לממוצע בשוק. מדד ההשוואה יהיה ה-S&P500.

MOAT – קרן סל המושקעת ל-52 חברות שנבחרו על בסיס יתרון תחרותי משמעותי שיש להן, במה שמכונה "חפיר רחב". מדד הייחוס יהיה ה-S&P500 שכן ההרכב הסקטוריאלי בין השניים דומה מאוד.

FNDX – קרן סל המורכבת מ-732 החזקות של חברות גדולות בתמחור זול ביחס לשווי השוק שלהם וביחס לממוצע משתנים של מכירות, תזרים ודיבידנד. מעין מניות ערך אם תרצו. מדד ההשוואה יהיה ראסל 1000.

FXL – קרן סל העוקבת אחר חברות מתחום הטכנולוגיה (ממדד הראסל 1000) בהתאם למספר משתנים הנמדדים מחדש בכל רבעון כגון מחיר המניה, גידול במכירות, תזרים ועוד. מעין קרן מומנטום הממוקדת במניות טכנולוגיה ומחליפה בכל רבעון את ההחזקות בהתאם לאינדיקטורים הנבחרים. מדדי ההשוואה יהיו הנאסד"ק והראסל 1000 גם יחד. אמנם זו לא השוואה קלאסית אבל כיום מי שרוצה להיחשף לטכנולוגיה משקיע פסיבית בנאסד"ק, אך הקרן מורכבת מחברות רבות מהראסל.

סיכום תוצאות הרבעון השלישי – Q3/2022

משפחת הירקרקים-תכלכלים הם החצי-פסיביים, האדמדמים-צהבהבים הם הפסיביים, וכך זה נראה על הגרף:

כך זה נראה בטבלה:

מה אפשר ללמוד מסיכום הרבעון השלישי של 2022?

בניגוד גמור לשני הרבעונים הקודמים, המכשירים החצי-פסיבים לא הצליחו להכות את המדדים באף אחד מן המקרים. עם זאת, מתחילת השנה, עדיין שלוש קרנות מתוך ארבע מכות את המדדים. יוצאת דופן (לרעה) היא הקרן FXL שגם ביחס לנאסד"ק וגם ביחס לראסל השיאה תשואת חסר משמעותית. מול הראסל הפער בולט במיוחד ומלמד כי ההשוואה בין FXL לבין המדד אינה מדויקת דיה. התעודה FNDX ממשיכה לככב על אף תשואת החסר ברבעון השלישי והיא מציעה תשואה עודפת על פני הראסל של 8.6% (!). לצידה מככבת FDLO שמסתמן כי מתאימה במיוחד לתקופות תנודתיות בשוק (היא ממוקדת, כאמור, בחברות בתנודתיות נמוכה).

התמונה ממשיכה להיות מעניינת. ריבוי השדות הירוקים בתמונה שלעיל ממחישה את המורכבות שבבחירת השקעות פסיביות. זו הסיבה שאני מכנה אותה "חצי-פסיבית". היא דורשת בחירה מודעת ומבוססת מחקר וניתוח מתוך עשרות ואף מאות מוצרים מחקים אפשריים. ביצועי הרבעון השלישי מעלים ספקות ביחס לקביעה זו, אולם בסיכום הכללי מתחילת השנה הפוטנציאל של הגישה החצי-פסיבית ניכר.

אמשיך לבחון במעלה הרבעון האחרון של השנה במטרה להבין האם השקעה מנוהלת במכשירים חצי-פסיביים אכן מהווה אלטרנטיבה ראויה למדדים המרכזיים המבוססים על שווי שוק החברות ולא על קריטריונים אחרים (במגבלת המדידה הקצרה כמובן).

---

הנתונים והמידע המובאים באתר אינם מהווים ייעוץ, המלצה או חוות דעת לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם, ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.