כבר שנים רבות מדברים על מהפכת ה"קלין-טק". שנים ארוכות בהם נכתבו מלים רבות, יצאו לדרך תכניות גדולות והבטחות מרשימות. ומה קרה מאז? תלוי את מי שואלים. מצד אחד נעשה שימוש רב יותר במקורות אנרגיה חלופיים, מצד שני מי שהשקיע בתחום לא רווה נחת בשנים האחרונות.
סיבתו של פוסט זה נעוצה בכתבה שהתפרסמה בדה-מרקר אודות מחיר השפל של הפקת החשמל הסולארי בישראל. משם לרעיון להשקעה הדרך הייתה קצרה. פוסט זה יתמקד בתחום האנרגיה החלופית: סקירה קצרה, אפשרויות ההשקעה וגם מחקר שטחי שיציע נתיב מסוים בתחום הרחב והטרנדי הזה.
הערה: תחום האנרגיה החלופית, הקלין-טק, מתפתח בכל העולם. למען הפשטות וקלות ההשקעה אתמקד בשוק האמריקאי ובשוק הישראלי.
אנרגיה ירוקה – סקירה קצרה ולא ממצה
אין שום סיכוי בפוסט קצר לעמוד על ההסטוריה של התחום האנרגיה הירוקיה/נקייה/טבעית או איך שתרצו. בכל זאת, פוסט זה מתמקד בשוק החשמל, שהוא חלק מרכזי בתצרוכת האנרגיה הכללית בכל מדינה ובעולם.
מבט בתכנית השאפתנית של נשיא ארה"ב הקודם, ברק אובמה, עשויה ללמד במקצת על החשיבות והפוטנציאל הגלומים בתחום זה לאנושות (וגם למשקיעים). החזון אותו סימן אובמה הוא כי עד 2035 כ-80% מתצרוכת האנרגיה האמריקאית תסופק על ידי מקורות אנרגיה חלופיים. וזה הרבה מאוד כסף. איך עושים את זה? אנרגיה סולארית (שמש), אנרגיית רוח, אנרגיית מים, דלקים ביולוגיים ועוד.
נכון ל-2018 רק כ-17% מתצרוכת האנרגיה (חשמל, כבר אמרנו) בארה"ב מגיעה ממקורות חלופיים, החלק הארי מקורו בפחם, גז ונפט. כמה כסף זה שווה? כיום שוק החשמל בארה"ב נאמד בכ-42 מיליארד דולר. כלומר, שוק האנרגיה החלופית (במשק החשמל בלבד) נמדד כיום בכ-7 מיליארד דולר, ויש כאמור לאן עוד לעלות.
כדי לעמוד ביעד השאפתני ממשל אובמה הקצה מעל ל-80 מיליארד דולר להשקעות בתחום האנרגיה הירוקה בין השנים 2017-2009. בהתאמה, קמו חברות רבות והותנעו פרויקטים בתחום, מה שכמובן עורר את תיאבונם של המשקיעים.
מה קרה למי שהשקיע בתחום?
על אף ההשקעות והתמיכה הממשלית בתחום בארה"ב, דווקא המשקיעים לא רוו נחת. תחום האנרגיה החלופית כולל מספר רחב של פתרונות. להלן השוואה בין מדד ה-S&P500 לבין תעודת סל (PZD) המייצגת את מדד האנרגיה הירוקה:
כפי שניתן לראות בין השנים 2019-2009 מי שהשקיע בתחום האנרגיה הירוקה השיא תשואת חסר של כ-50% ביחס למדד. איך זה יכול להיות? מחיר הנפט הנמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות יכול להסביר תשואת חסר זו:
ובכל זאת, נראה כי התמונה מורכבת יותר. תחום הקלין-טק, כשמו כן הוא, תלוי בטכנולוגיה. כתוצאה מכך לבשלות הטכנולוגית השפעה מרכזית על ההצלחת החדירה של התחום, הנגשתו, תפיסתו כאמין וכחלופה אמיתית לאנרגיה המסורתית.
משכך, ניתן לראות כי ההשקעה האדירה של ממשל אובמה הכניסה כסף רב לתחום אבל פירותיו, במונחים השוואתיים לכלל השוק, עדיין לא הבשילו. בהתאם לכך, תחום האנרגיה הירוקה בכלל והאנרגיה הסולארית בפרט, עדיין מגלמים פוטנציאל שטרם מומש.
מחיר השמש
דוגמא נהדרת להבשלה איטית של טכנולוגיה ניתן לראות באנרגיה הסולארית. אנרגיה חלופית זו מהווה חלק מזערי של כ-6% מכלל שוק האנרגיה החלופית (בעולם). היא רלוונטית בעיקר למדינות חמות (כמו ישראל) ונמצאת בשימוש תעשייתי אך גם בשימוש פרטי על גגות הבתים.
מבט חטוף במחיר הפקת אנרגיה סולארית עשוי לגלות את כל הסיפור:
בארה"ב למשל, בשנים האחרונות ישנה ירידה מתמשכת במחירי הפאנלים הסולאריים ובהפקת וואט חשמל שמקורו בשמש. המשמעות היא מרחיקת לכת. ככל שהטכנולוגיה משתפרת, הן בעלות ייצור הפאנלים הסולאריים הן ביעילות הפקת האנרגיה, כך מתגבשת תחרות אמיתית בין ההפקה המסורתית לבין ההפקה האלטרנטיבית.
מגמה זו של הפחתה במחירי ההפקה של חשמל שמקורו בשמש מתרחשת בכל העולם ולא רק בארה"ב (גם באירופה, למשל). מגמה זו מקבלת משנה תוקף וניתנת להסבר מההשקעות הרבות בטכנולגיה להפקת אנרגיה מן השמש (גרף 1), לעומת החלק היחסי הקטן של האנרגיה הסולארית מכלל השוק של אנרגיה חלופית (גרף 2).
גרף 1 – אנרגיה סולארית מהווה כ-6% מכלל שוק האנרגיה החלופית
מקור: ourworldindata.org
גרף 2 – סך ההשקעות בטכנולוגיות שמש הוא הגדול ביותר מתחום האנרגיה החלופית
מקור: ourworldindata.org
תובנה: קיימת קורולציה בין השקעה בטכנולוגיה לבין יעילות (מחיר ההפקה).
ומה בישראל?
המגמה של מעבר לאנרגיה חלופית לא פוסחת על מדינתנו. ב-2015 הוגדר יעד ממשלתי של אספקת חשמל ממקורות חלופיים בשיעור של כ-17% מכלל הצריכה. בנוסף הוקצו מאות מיליוני ש"ח למענקים והשקעות בתחום בארץ.
מעניין במיוחד לציין כי על אף הפוטנציאל להפקת אנרגיית רוח בישראל, מסיבות שונות ויש האומרים אף בטחוניות החלופה המועדפת היא הפקת אנרגיה מהשמש. בהתאם לכך, פורסמו מספר מכרזים להקמה של תחנות כוח סולאריות הנמצאות בהקמה בימים אלה.
מעניין עוד יותר כי ישראל נחשבת לפורצת דרך בתחום ייצור החשמל הפרטי, קרי, התקנת פאנלים סולאריים על גגות של בתים ובניינים ואספקה עצמית של חשמל.
מקור: alliedmarketresearch
על המחיר הנמוך של החשמל הסולארי בישראל ועל ההזדמנות כאן.
מידע נוסף על התחום בישראל ניתן למצוא כאן וכאן.
חשיפה לשמש (או איך משקיעים)
ההשקעה בתחום האנרגיה החלופית בכלל מתאפשרת בצורה הפשוטה ביותר באמצעות תעודות סל. אם נחה דעתכם על חברה מסוימת או שתרצו להתמקד במקרה פרטי של אנרגיה חלופית ניתן כמובן להשקיע בחברה ספציפית העוסקת בתחום.
בארה"ב התעודה המרכזית היא PDZ המפוזרת על פני 10 מדינות ומשקיעה בחברות ממגוון תחומים הקשורים בקלין-טק. תעודה נוספת המשקיעה באופן כללי בתחום היא PBW. תעודה אחרת המתמקדת בתחום האנרגיה הסולארית היא TAN.
בחינה של ההחזקות בתעודות הסל יביאו אתכם אל החברות הספציפיות המרכיבות את התעודה וכך תוכלו להיחשף באופן ישיר לחברות אלה, אם תרצו. כך זה נראה בתעודה TAN:
בישראל ניתן למצוא תעודות סל העוקבות אחר התחום בארה"ב. הבעיה היא הסחירות הנמוכה של תעודות אלה בישראל ולרוב גם דמי הניהול הגבוהים. כמו כן ניתן למצוא קרנות נאמנות המתיימרות להכות את המדדים הקשורים באנרגיות ירוקות בארה"ב, כמו זו של אלטושלר שחם.
השקעה ישירה בחברות בישראל היא אפשרית אך מצומצמת. בין האפשרויות ניתן למצוא חברות כגון: אפולו פאוור, אנלייט אנרגיה מתחדשת, סולגרין, אורד ועוד. בעקיפין ניתן למצוא גם את אינטר תעשיות העוסקת בתשתיות הרלוונטיות בתחום.
סיכום
אנרגיה ירוקה או חלופית היא היא הזדמנות להשקעה שהיא לא רק מוסרית אלא גם בעלת פוטנציאל שעדיין לא מומש. על אף ההשקעות הרבות בתחום בשנים האחרונות, תחום זה הציג תשואת חסר ביחס לשוק.
אולם, כאן טמונה ההזדמנות. המספרים מספרים כי הטכנולוגיה מתחילה להבשיל, בייחוד בתחום האנרגיה הסולארית. כאשר מחיר הפקת האנרגיה הוא תחרותי ביחס להפקה המסורתית, אזי הדבר מעיד על הבשלה טכנולוגית וגם על הזדמנות להשקעה.
חוץ מזה, השמש היא מרכז היקום ואנו סובבים סביבה. השמש היא גם סיבה מרכזית לקיום החיים על הכדור. בהקשר זה, אולי יש כאן הזדמנות להרחיב את המובן הקיומי של השמש ולעשות מזה קצת כסף. בהצלחה.
סקירה כללית למיטבי לכת על תחום האנרגיה תמצאו כאן.
גילוי נאות: נכון למועד כתיבת שורות אלה הכותב אינו מחזיק בהשקעות בתחום האנרגיה החלופית או הסולארית.
כתב וויתור: מדובר בדעה אישית בלבד. הנתונים והמידע המובאים באתר אינם מהווים ייעוץ, המלצה או חוות דעת לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם, ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
