ביומד הוא תחום המספק חלומות רבים למשקיעים בו. אולם הוא מנחיל לא פעם הפסדים כבדים ומעורר סיוטים בקרב אותם משקיעים. רוב המניות בתחום נחשבות כמניות חלום. מחד הצלחה משמעותה תשואה של מאות אחוזים. מאידך כישלון משמעותו הפסד של ההשקעה כולה (במרבית המקרים). אינטק פארמה, למשל, חברת ביומד ישראלית, צנחה השבוע בכ-85% לאחר שהודיעה על כשלון בניסוי המכריע של מוצר הדגל שלה. והחלום הפך לסיוט.
כאשר משקיעים במניות חלום בכלל ובתחום הביומד בפרט, רצוי ליישם מספר כללים שעשויים לרכך את הנפילות במקרה של כשלון. בפוסט זה תמצאו סקירה קצרה של התחום, מספר דוגמאות להצלחות ולכשלונות, וכיצד ניתן להשקיע במניות חלום מבלי לפשוט את הרגל.
ביומד – קווים לדמותו
ביומד הוא שם כולל לתחומים: מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי. משכך, ניתן להסיק כי המלה עצמה היא הלחם בסיסים של המלים ביולוגיה ורפואה (או תרופה, באנגלית medicine). המכנה המשותף של כלל התחומים הוא מחקר ופיתוח טכנולוגי בתחום מדעי החיים בכלל והרפואה בפרט.
מטבעו, תחום הביומד הוא תחום שתכליתו ריפוי ושיפור איכות החיים של בני-אדם. השוק הרפואי הוא בין הגדולים בעולם (רק תרופות מהוות כ-332 מיליארד $!). בהתאם, חסמי הכניסה הם גבוהים ונדרש מסד ידע אקדמי וטכנולוגי נרחב, לצד הבנה רגולטורית מעמיקה. לכן גם מעורבים בעלי אינטרסים ולוביסטים (ע"ע חשיבות הכלכלה (2)).
אולם, יותר מכל, תחום הביומד מגלם פוטנציאל אדיר ורב השפעה בקנה מידה עולמי. אפשר אף לומר כי התגליות בתחום וההצלחות המסחריות מצליחות במובן מסוים להתגבר ולהתעלות על הטבע באמצעים טכנולוגיים ופריצות דרך מדעיות. רק חשבו על הדרך הארוכה, החל מגילוי הפניצלין ועד לפענוח ה-DNA והיכולת להנדס תאים.
חיפוש קצר בגוגל מגלה כי בישראל ישנם תארים בתחום הביו-רפואי, כנסים, מאיצים ועוד. בקיצור ממש מעצמת ביומד צמחה כאן. אפילו מדד מרכזי בבורסה המקומית יש. עם כל ההייפ מסביב, נדרש לשאול – מה כל כך מרגש בתחום הזה?
הצלחות וכשלונות
מה כל כך מרגש? התשובה נעוצה באותו רגע אחד ובודד, אליו מתנקזים מאות מליוני דולרים, הררים של ניירות ומאמרים וציפייה מורטת עצבים של משקיעים רבים. אותו רגע הוא אישוש התיאוריה והמחקר המצביע על היתכנות רפואית בתום ניסוי קליני סופי ומוצלח. חשבו על זה. אפשר לחקור ולבנות מודלים משך שנים ארוכות, אולם הניסוי האמפירי הקליני, הוא זה שמוכיח את האפקטיביות המעשית של התגלית המדעית. בלעדיו, התיאוריה נשארת תיאורטית בלבד.
אולם, לאותו רגע קסום ובהיר עלול להיות צד אפל במיוחד. שנים של מחקרים ומאות מיליוני דולרים עלולים לרדת לטימיון במידה ותוצאות הניסוי הן שליליות או בלתי חד משמעיות. וזה ממש קורה ככה.
דוגמאות להצלחות הן חברות כדוגמת נוירודרם, כיטוב פארמה וגם מזור (בתחום המכשור הרפואי). נודעה במיוחד חברת קייט-פארמה שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בסרטן, זכתה לאישורים רגולטורים מיוחדים ונמכרה בסכום עתק של 11.9 מיליארד דולר (!).
הכשלונות באופן טבעי רבות מן ההצלחות. כאמור, אינטק פארמה היא דוגמה טובה לכך. החברה הישראלית המפתחת אמצעי לספיגה טובה יותר של תרופות בקיבת המטופל, הכריזה על כשלון בניסוי של מוצר הדגל שלה לאחר 22 שנים של מחקר ופיתוח (ו-180 מליון דולר של השקעות). בתגובה המניה נפלה בכ-85%. כן, ביום אחד.
כשלונות נוספים תמצאו בחברת מקרוקיור וגם די-פארם.
אז איך משקיעים?
הדרך השכיחה למשקיע הממוצע להשקיע בתחום הביומד הוא דרך הבורסה. כבכל תחום ניתן להשקיע באמצעות קנייה ישירה של מניות, השקעה מדדית באמצעות קרן סל והשקעה מנוהלת באמצעות קרנות נאמנות.
השקעה בישראל
בישראל קיים מדד מרכזי הנקרא בשם 'ביומד'. שווי המדד נכון למועד כתיבת הפוסט מעל 60 מיליארד ש"ח. המדד כולל כ- 30 חברות בחלוקה הבאה:
מאז השקתו של המדד (2010), הוא השיא תשואה שלילית של כ-70%! איך זה יכול להיות?יתכן והתשואה השלילית מייצגת את אחוזי ההצלחה של החברות בתחום. היות ורובן סטטיסטית נכשלות, אזי גם המדד המייצג את התחום משיא תשואה שלילית.
השקעה מדדית מתאפשרת כיום באמצעות שני מוצרים עוקבי מדד, של חברת תכלית ושל חברת קסם, בדמי ניהול של 0.6%-0.5%. על השקעה ישירה במניות אין צורך להרחיב. פשוט קנו את המניות של החברה בה אתם מאמינים. מה חשוב לשים לב כדי להפחית סיכונים? פרטים בהמשך הפוסט.
השקעה בארה"ב
בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ההשקעה בתחום הביומד היא רחבה משמעותית מאשר בישראל. בבורסות בארה"ב המדד המרכזי הוא מדד הבריאות (health) והוא מורכב מ-5 תתי-מדדים: ביוטכנולוגיה, ציוד ומכשור רפואי, שירותים רפואיים, טכנולוגיה רפואית, מחקר רפואי ותרופות.
המדד המרכזי השיא תשואה של כ-250% ב-10 השנים האחרונות. תת המדד המצטיין בעשור האחרון הוא טכנולוגיה רפואית שהשיא כ-620%! מדד זה מתמקד באיסוף, ניתוח וניהול מידע רפואי במסגרת ענף ה-IT.
שלוש ה-ETF הגדולות העוקבות אחר התחום הכללי הן: XLV, VHT ו-IBB. דמי הניהול נעים בין 0.47%-0.1%, נכון למועד כתיבת הפוסט. כל הקרנות דומות אך משקיעות במשקלים שונים של החברות הרבות המרכיבות את המדד. את כלל הפרטים תמצאו כאן.
סיכום ביניים
סטטיסטית עדיף להשקיע בתחום בארה"ב ולא בישראל. חשוב להימנע מהטיית הבית, במיוחד אם מדובר בהשקעה מדדית. בנוסף, חשוב לנתח את הביצועים של תתי המדדים במסגרת ניתוח הסיכונים והמגמות. במקרה זה, דווקא תת-התחום האפור, המידע הרפואי, השיא תשואות טובות יותר מאלה המוכרים יותר כגון התרופות או המכשור הרפואי.
לא הזכרתי את אפשרות ההשקעה בקרן מנוהלת (קרן נאמנות). בארץ, מעניין לציין, לא תמצאו קרנות נאמנות בתחום הביומד המשקיעות בחברות ישראליות הנסחרות בארץ. כן תמצאו קרנות המשקיעות בתחום על ענפיו השונים בארה"ב. בארה"ב, תמצאות קרנות מנוהלות רבות, כגון: VGHCX, PRHSX, FSMEX. וכן, יש גם אחת שמשקיעה בבריאות של בעלי חיים (PAWZ). פשוט חפשו בגוגל – mutual fund health care וגלו עוד רבות.
איך להימנע מסיוטי ביומד?
אז מה ראינו עד כה? השקעה בביומד היא בגדר צל"ש או טר"ש. אפשר לעלות במאות אחוזים ואפשר לאבד את כל ההשקעה. הכל תלוי באותו רגע זהב של תוצאות ניסוי מכריע של מוצר הדגל של חברה זו או אחרת.
איך אפשר להימנע ככל הניתן מסיוטים? חשוב להקפיד על כמה כללי ברזל שבמקרה של כשלון עשויים להקטין את המכה הכואבת. במקרה של הצלחה, זה בכלל לא משנה.
פיזור מוצרים
טקטיקה נפוצה ושכיחה במיוחד היא הקפדה על פיזור רחב. ככל שהפיזור רחב יותר כך הסיכון שואף לממוצע. אולם, השקעה מדדית בישראל מסתבר בדיעבד היא השקעה אומללה במיוחד. חשוב לזכור כי המדד בישראל כולל 30 חברות בלבד כך שהפיזור אינו רחב דיו.
לעומת זאת, השקעה מדדית בארה"ב בעשור האחרון ספקה פיזור מספק והתשואות כאמור בהתאם. המדד המרכזי היכה במעט את ה-S&P500. יתרה מכך, חלק מתתי המדדים היכו באופן משמעותי יותר את מדדי הייחוס.
להשקיע כמו הגדולים
אם בכל זאת חשקה נפשכם בהשקעה בחברות ספציפיות ולא במדד אז טקטיקה מרכזית היא הסתמכות על ידע מומחים (או מתיימרים להיות מומחים) בתחום. מה הכוונה? מאחר ותחום הביומד מבוסס על ידע והבנה מעמיקה אזי ניתן לחקות את ההשקעות של משקיעים גדולים ומנוסים בתחום.
איך עושים את זה? נכנסים ל-Tipranks ועוקבים אחר מנהלי השקעות ואנליסטים בתחום. ניתן לראות באילו חברות הם משקיעים/ממליצים.המידע זמין מאחר והם מחויבים בדיווחים לרשות ניירות הערך האמריקאית (אמנם הוא מוצג בעיכוב של 3 חודשים, אבל בהשקעות לאורך זמן בתחום הזה אין לזה השפעה מהותית).
לדוגמה, האנליסט הזה, המציג כ-80% הצלחה בהמלצותיו ותשואה ממוצעת של 30% על כל המלצה. דוגמה נוספת היא מנהל קרן הגידור הזה, ש-20% מהתיק שלו מושקע בתחום הבריאות. הוא מציג תשואה ממוצעת של 25% בשלוש השנים האחרונות.
גיוון מוצרים ואחוז השקעה מהתיק
אם בכל זאת בחרתם להשקיע בחברה ספציפית אז חשוב להקפיד על שני עקרונות:
- גיוון מוצרים – רצוי להשקיע בחברה שיש לה מספר מוצרים בפיתוח ולא מוצר אחד. המשמעות היא מובנית מאליה. אם במוצר אחד עסקינן ,אזי ברגע הכשלון כמעט כל ההשקעה תרד לטמיון וללא יכולת שיקום נראית לעין. במידה ולחברה מספר מוצרים בפיתוח, אזי כשלון של מוצר אחד אמנם יפיל את שווי החברה, אולם הצלחה בפיתוח מוצר אחר יכולה להרים את החברה לגבהים חדשים.
- אחוז השקעה מהתיק – בכל מקרה של השקעה, במיוחד בחברה בודדת, חשוב לשמור על אחוז נמוך של השקעה בתחום ביחס להשקעות אחרות בתיק. חשוב לזכור כי מדובר בתחום תנודתי ומסוכן. על כן, השקעה באחוז נמוך מהתיק, באופן טבעי וברור, תכאיב פחות במקרה של כשלון.
סיכום
ביומד הוא תחום מרגש, אבל גם מסוכן. הוא מורכב בעיקר ממניות חלום, בטח אם מדובר בחברות בשלבי פיתוח מוצר. במניות חלום ישנו יתרון משמעותי לפיזור והשקעה מדדית בתחום מספקת חשיפה לפוטנציאל וממצעת את הסיכון בהתאם. בהתאם, ניכר כי ישנו יתרון להשקעה בתחום הבריאות בארה"ב שם ניתן להגיע לפיזור איכותי מאשר הפיזור במדד בישראל.
חלומות פז.
