כל משקיע, ותיק או חסר ניסיון, שואל את עצמו חדשות לבקרים במה להשקיע ולא פחות חשוב גם מתי להשקיע. אלה שאלות קשות שהתשובות להן נבחנות בעיקר בדיעבד, כלומר במבחן התוצאה.
אז במה להשקיע? ומתי להשקיע? המקרה של יוטיוב (YouTube) הוא דוגמה טובה מעולם ההשקעות בחברות הזנק (סטרטאפים) שניתן להשליך ממנה במובן מסוים על השקעות אקטיביות בשוק ההון. במקרה זה כפי שאראה לא רק מדובר רק "במה להשקיע?" אלא בעיקר ב"מתי להשקיע?" המוביל ל"במה להשקיע?".
השקעה אקטיבית או השקעה פאסיבית?
בבסיסן של השאלות מתי להשקיע ובמה להשקיע ניטש ויכוח רציני. ויכוח זה מייצג שתי עמדות שונות: הגישה האקטיבית להשקעות והגישה הפאסיבית להשקעות. יחד עם זאת, חשוב להבין, ניתן לשלב בין שתי הגישות בתיק ההשקעות.
מתי להשקיע?
האם ניתן בכלל לתזמן את השוק? האם יש מחזוריות קבועה בשוק ההון? האם ניתן לזהות את נקודות השפל והשיא ולהשקיע בהתאם?
מצדדי הגישה הפאסיבית להשקעות טוענים כי לא ניתן לתזמן את השוק. על כן ההשקעה האופטילית בהיבט התזמון היא השקעה במנות קבועות. בצורה כזו התשואות יתכנסו לממוצע, שכן ההשקעה גדלה גם בתקופות חיוביות וגם בתקופות שליליות.
מצדדי הגישה האקטיבית גורסים כי ישנה מחזוריות בשוק ההון וכי יש להשקיע בנקודות השפל ולהיזהר מנקודות השיא. בנוסף המשקיעים האקטיבים יבצעו ניתוח מאקרו לכלכלה ולשווקים וישקיעו בהתאם. לדוגמה, כלכלה צומחת הנמצאת לאחר משבר מסוים היא נקודת זמן אופטימלית לכניסה לשוק.
במה להשקיע?
האם יש תחום מסוים שעדיף להשקיע בו על פני תחום אחר? האם חברה מסוימות היא בעלת סיכוי טוב יותר להשיא תשואה גבוהה ביחס לשאר החברות?
מצדדי הגישה הפאסיבית טוענים כי לא ניתן להכות את המדדים לאורך זמן. מה זה אומר? שאין עדיפות לחברה זו או אחרת על פני השקעה במדד. לאורך זמן. בהתאם, השקעה פאסיבית תכלול השקעה במדדים מרכזיים ומפוזרים ככל הניתן.
לעומתם, המשקיעים האקטיבים רואים בניתוח דוחות כספיים של החברות, אנליזות ותחזיות לגבי כוחות השוק (ביקוש והיצע) כפרמטרים מרכזיים בבחירה באיזו חברה להשקיע. המטרה של המשקיע האקטיבי הוא לזהות ולהשקיע בחברה שתשיא תשואה גבוהה ביחס לאחרות ובכל להכות את המדד.
אז מה עדיף?
המגמה העכשווית במחקר בשווקים ההוניים מראה כי לאורך זמן הגישה הפאסיבית מכה את הגישה האקטיבית. במלים אחרות, קשה למצוא מנהלי השקעות אקטיביים שהצליחו להכות את המדד לאורך זמן. שוב הדגש המרכזי הוא למשך הזמן הארוך, קרי, סביב ה-15 שנה ומעלה.
יחד עם זאת, בטווח הקצר ניתן למצוא משקיעים אקטיביים המכים את המדדים. מבולבלים? גם אני. הרי משך זמן ארוך מורכב ממשכי זמן קצרים. הנקודה היא שלאורך זמן למשקיע אקטיבי אחד קשה עד בלתי אפשרי להכות את המדדים.
האם זה אומר שאין טעם בהשקעה אקטיבית? לא ממש. האמת כמו תמיד נמצאת איפשהו באמצע. כנראה שהדבר הנכון הוא לשלב בין שתי הגישות. המקרה של יוטיוב הוא דוגמה טובה לכיוון השקעה אקטיבי המסמן תחום מסוים הנגזר מתזמון ההשקעה. מיד אסביר.
המקרה של יוטיוב ומה ניתן ללמוד מכך
האמת היא שאת יוטיוב כולם מכירים. קשה לפספס את החברה שנרכשה במעל 1.5 מיליארד דולר ע"י גוגל באמצע שנות ה-2000. כיום, האתר הוא אתר שיתוף הוידאו הפופולארי בעולם ואף מייצר הכנסות של מיליונים ליחידים ולחברות.
אז מה מעניין כאן? יוטיוב מסתבר לא הייתה הראשונה להציע שירות שיתוף וידאו. קדמו לה מספר חברות שהציעו את אותו השירות בדיוק. מעניין במיוחד לגלות כי חברות אלה, על אף שגייסו כסף רב ממשקיעים, כשלו במבחן המציאות ופינו את הדרך ליוטיוב שקטפה את התהילה כולה.
קחו לדוגמא את חברת z.com. בסוף שנות ה-2000 החברה הוקמה כחברת בידור וידאו ברשת. הרעיון של המוצר היה דומה מאוד ליוטיוב, כסף רב גויס ואפילו נבחר פרזנטור הוליוודי ידוע. בשנת 2003 החברה נסגרה עקב חדירה נמוכה לשוק.
הנה ביל גרוס, משקיע ידוע בארה"ב שחקר לגבי הקריקטריון המשפיע ביותר בהצלחה ב-100 חברות הזנק בהן השקיע (בין היתר ב-z.com):
המסקנה מהמחקר של ביל היא תזמון. ואם תזמון הוא כל כך חשוב אז הוא לא רק מגדיר את תזמון ההשקעה אלא גם את מהות ההשקעה. זו נקודה חשובה במיוחד.
ב-2005 הוקמה יוטיוב והשאר הסטוריה. למה זה קרה? הכל עניין של תזמון. יוטיוב הושקה עם חדירת הפס הרחב שאפשר צפייה רצופה ונוחה למשתמש דרך האינטרט. z.com וחברות אחרות שהציעו מוצר דומה עד כדי אותו המוצר כשלו מאחר והם הקדימו את התשתית הטכנולוגית המתאימה.
אז במה להשקיע עכשיו?
אם המהות נגזרת מהתזמון נדרש לחפש קודם כל אחר שינויים משמעותיים במציאות שלנו. הצבעה על שינויים וחידושים כאלה תכווין את המשקיע לתחומים מסוימים על הנגזרות הרחבות שלהם. זיהוי של מהפכת הפס הרחב אי שם בתחילת שנות ה-2000 היה מוביל את המשקיע למגוון חברות כגון יוטיוב, גוגל, חברות פרסום דיגיטליות, נטפליקס ועוד. הכתובת הייתה על הקיר.
5G – הפס הרחב של הסלולאר
אז מהי המהפכה הבאה? המחשבה המתבקשת בהמשך למהפכת הפס רחב היא מהפכת ה-5G הממשמשת ובאה לקראתנו. הדור החמישי של התקשורת הסלולרית הוא דומה למה שהפס הרחב עשה לפס הצר ברשת הקווית (14.4k ו-28.8k למי שזוכר).
מדובר בהבדל משמעותי ביותר שיכול להפוך את השימוש ברשת הסלולארית כתחליף לרשת הביתית למשתמש הממוצע. הדור החמישי של התקשורת הסלולארית יספק מהירות גלישה של כ-20 ג'יגה לעומת 200 מגה-ביט בדור הרביעי (פי 100!).
חשבו על זה. המקרה של יוטיוב מצביע על כך שברגע שהטכנולוגיה מאפשרת אז מוצרים מסוימים עשויים להמריא ולחדור לפלחי שוק רבים. מטבע הדברים חברות העוסקות בתשתיות סלולאריות, יצרניות שבבים, יצרניות סמרטפונים וכדומה, עשויות להנות מהקפיצה הטכנולוגית ברשת הסלולארית. אולם, האתגר הוא למצוא את היוטיוב הבאה ולאו דווקא את החברות הקשורות בתעשיית התקשורת.
השאלה המרכזית היא האם ישנם מוצרים קיימים שבאמצעות חדירת ה-5G עשויים להיות פופולאריים יותר. קחו למשל את תחום הגיימינג. כיום הגיימרים הכבדים מרותקים לתשתית קווית רחבה המאפשרת את הגרפיקה הכבדה ובעיקר את מהירות התגובה החיונית להצלחה במשחקים. תחשבו על פורטנייט בסמרטפון על רשת סלולארית. זה רץ לאט, הרבה לאגים והמשחקיות נפגעת משמעותית. לעומת זאת, בעידן ה-5G יתכן ועולם הגיימינג ינדוד גם לסמרטפונים.
דוגמה אחרת היא חברות השבבים המתמקדות בעיבוד ועשויות להנות מהמעבר של משתמשים מה-PC לסלולאר. למה נדרש עיבוד חזק ופס רחב (לטובת שיתוף וממשקי ענן)? עריכה גרפית, אנימציה וגיימניג כאמור. לכן גם חברות המספקות שירותים בתחומים אלה עשויות לצמוח בעקבות השיפור הטכנולוגי המשמעותי.
תחום הערים החכמות (IOT) המבוסס כיום בעיקר על רשת קווית עשוי גם הוא לצמוח בהתאם. ניתוח הנתונים, העברת המידע ושליפתו מהענן אל מכשיר הקצה מחייב תשתית קווית אך גם סלולארית מתאימה. בעקבות כך, סביר להניח כי שירותי הענן בכלל ובייחוד תחום האינטרנט של הדברים הבא לידי ביטוי בערים חכמות, עשוי לצמוח ולהתפתח.
סקירה על הפוטנציאל הרחב של 5G תמצאו כאן וגם פה.
להשקיע בחיות אחרות
מעבר לתחומים שציינתי לעיל, ישנם תחומים נוספים אחרים הצומחים בשנים האחרונות. יחד עם זאת, תחומים אלה עדיין לא ביצעו את קפיצת הגדילה שלהם.
חשבו למשל על תחומים כגון הרכב האוטונומי, מציאות רבודה (התלויה גם היא ברוחב פס), אינטיליגנציה מלאכותית והנדסה גנטית. אלה מסוקרים באופן נרחב, זכו להצלחות רבות ומופיעים בתחזיות חדשות לבקרים. אך עם זאת, עדיין לא חדרו באופן מאסיבי לשווקים, לצרכני הקצה ולשגרה היומיומית שלנו, כפי שיוטיוב כיום. גם תחום האנרגיה החליפית זוכה לתמורות טכנולוגיות משמעותית, כפי שציינתי בפוסט קודם.
מה זה אומר? שאולי הקפיצה הטכנולוגית לא התממשה עדיין בשבילם. האתגר כאמור הוא לשים לב לתזמון, כלומר לשינויים הטכנולוגיים המאפשרים את קפיצת הגדילה הזו. למשל, מהפכת הטכנולוגיה הרביעית המתקרבת. בהתאם, ניתן להבין באלה תחומים רצוי להשקיע קל וחומר מתי להשקיע בהם. קראו למשל כאן.
סיכום
כפי שהראיתי, השאלה המרכזית בבחירת השקעת היא דווקא שאלת התזמון, קרי "מתי להשקיע". התשובה לשאלת התזמון כרוכה בזיהוי השינויים הסביבתיים והטכנולוגיים המכוונים אותו לתחום השקעות מסוים שעשוי לצמוח במיוחד כתוצאה מאותם שינויים. הו-אז נדרש לבחור את ההשקעה הספציפית. היא יכולה להיות בצורה של סטוק-פיקינג או בהשקעה מדדית סקטוריאלית.
המקרה של יוטיוב ממחיש היטב כיצד שיפור טכנולוגי הוא גורם מכריע. חברות שהציעו שירות דומה לפני מהפכת הפס הרחב נכשלו. יוטיוב הצליחה בענק. האתגר האמיתי הוא לזהות את השינויים הללו, להבין אילו תחומים מושפעים מהם במיוחד… ו… יאללה לעסק.
כתב וויתור: מדובר בדעה אישית בלבד. הנתונים והמידע המובאים באתר אינם מהווים ייעוץ, המלצה או חוות דעת לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם, ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
