"אני הייתי בשוונג של לימודים פיננסיים, כתואר וכתחביב, ודניאל, כיום מנהל הפרויקטים של העמותה, אמר שהוא מכיר את הבעלים של החונטה. אז אמרנו לעצמנו שנרים הרצאה ב'חונטה' ונראה מה קורה עם זה. זו הייתה הרצאה שלא ממש התכוננו אליה. בנינו מצגת על כלכלת משפחה וזיקקנו אותה בהתאם לידע שהיה לנו באותו זמן. פרסמנו בפייסבוק וכשהגענו הפאב היה מלא … עצמאות כלכלית מייצרת עצמאות מחשבתית, ואחד הדברים שמפחידים מדינה הוא חבורה של אנשים עצמאיים כלכלית שחושבים בצורה עצמאית. במתייעלים אנחנו שואפים להפוך את הקהילה לעצמאית כלכלית ומחשבתית כך שתוכל לקרוא תיגר על כל דבר. זו מטרה נעלה."
את מאור זלוצבר, מייסד ומנהל עמותת מתייעלים שמטרתה להביא ליציבות פיננסית ולפיתוח חשיבה לטווח ארוך בקרב הציבור, פגשתי לשיחה קלה בנושאים כבדים. דיברנו על אחריות כלכלית הן ברמת המדינה הן ברמת הפרט, על עצמאות כלכלית המאפשרת עצמאות מחשבתית, השקעות (גם בזמן משבר) ועל העמותה הייחודית אותה הוא מוביל ומנהל, אשר באחת הפעילויות שלה נכחתי בעצמי.
אתה מגדיר את עצמך פנסיונר במשרה חלקית. איך נראה סדר היום שלך?
מבחינתי, פנסיונר במשרה חלקית משמעו שההכנסות הפסיביות שלי מההשקעות מכסות את ההוצאות שלי. לכן, אני יכול להרשות לעצמי לעבוד היכן שאני רוצה ואינני תלוי במעסיק כזה או אחר. יתרה מכך, אני יכול בכל שלב נתון לאפשר לעצמי כמה חודשים של חופשה.
כלומר, אתה עצמאי כלכלית מה שמקטין את התלות שלך בשכר מעבודה.
סדר היום השגרתי שלי הוא שילוב של עבודה, פילאטיס, וצפייה בסרט לפחות פעם בשבוע. אפשר להגיד שאת רוב הזמן שלי אני משקיע בעשייה של דברים שאני אוהב ומעניינים אותי כמו התנדבות ומחקר. סביר להניח שרוב הזמן תמצא אותי בספריה של אוניברסיטה. הצלחתי לעבור למשרה חלקית לפני כשש שנים ומאז אני מצליח לשמר את המצב הזה. בעקבות כך חזרתי לאקדמיה, סיימתי תואר שני בביקורת פנימית וציבורית באוניברסיטת חיפה, וכיום מתכנן להתחיל לכתוב דוקטורט בתחום ניהול ציבורי המתמקד בכלכלה אקולוגית.
תמיד ידעת שאתה רוצה לשאוף למצב הזה? הרי הגעת לזה בשלב מאוד מוקדם, מה שלא אופייני לבני 30+.
זה משהו שתמיד היה שם אצלי אבל אני מגדיר את זה כמקריות. בדומה לרוב האנשים הלכתי במסלול המוכר של לימודים, צבא, אקדמיה, התהליך היה מאוד מובנה. בשנת 2014 נחשפתי לראשונה לבלוג של ה"סולידית". הכל התחבר לי כמעט ברגע אחד, ותוך כדי עבודה מצאתי את עצמי קורא ללא הרף בלוגים כלכליים, ספרי פרישה מוקדמת וגיבשתי את שיטת ההשקעות שלי. במקביל התחלתי להקים עסק והבנתי שהמרדף אחרי כסף הוא לא מה שמביא את האושר. כסף הוא רק מספר והאושר הוא לעשות את מה שאתה אוהב. הייתי אז בהיי-טק, פתחתי ובניתי דברים, אבל לא הרגשתי בהכרח את האימפקט של מה שעשיתי אז. במתייעלים, לעומת זאת יש לי הרבה סיפוק. אני פוגש ומקבל תגובות מאנשים שעכשיו מצליחים לחסוך או שהצליחו לשנות את נתיב חייהם ולעלות על מסלול של צמיחה.
נחזור לשנת 2015 ולפאב ה'חונטה'. איך היוזמה של מתייעלים התחילה?
כאמור, עבדתי בחברת היי-טק, ואחד הדברים שהרגיזו אותי ואת חבריי הוא שאין לעובדים מושג איך לנהל משא ומתן על השכר שלהם, חסר להם הרבה ידע בנושא, פנסיה, קרן השתלמות, מיסוי וכדומה. אני הייתי בשוונג של לימודים פיננסיים, כתואר וכתחביב, ודניאל, כיום מנהל הפרויקטים של העמותה, אמר שהוא מכיר את הבעלים של החונטה. אז אמרנו לעצמנו שנרים הרצאה ב'חונטה' ונראה מה קורה עם זה. זו הייתה הרצאה שלא ממש התכוננו אליה. בנינו מצגת על כלכלת משפחה וזיקקנו אותה בהתאם לידע שהיה לנו באותו זמן. פרסמנו בפייסבוק וכשהגענו הפאב היה מלא.
מחזה נדיר בחיפה…
הלם טוטאלי. בתמונות מאותו אירוע, אני צמוד לכוס בירה, אחרת לא בטוח שהייתי מצליח להעביר את ההרצאה הזו. בסוף ההרצאה שיווקנו את דף הפייסבוק של היוזמה והיה לזה ביקוש עצום ביום שאחרי. קיבלנו פניות רבות ממי שנכח בהרצאה עם שאלות נוספות. מה עשינו? מה שגיקים עושים. למדנו את החומר שמעניין את האנשים והתחלנו להסביר ולשתף מידע.
משם זה גדל ותפח ואף פנו אלינו מתנ"סים שנעביר הרצאות במסגרות עירוניות. התנאי שלהם היה שנהיה עמותה רשומה, הרי עד אותו זמן היינו פשוט מיזם של ארבעה חברים. נרשמנו כקרן פילנתרופית והתחלנו להריץ הרצאות ברחבי הארץ.
מה כוללת הפעילות של מתייעלים כיום?
הפרויקט הגדול והמרכזי היה ונשאר ההרצאות לציבור, בעבר בעיקר באופן פרונטלי וכיום מכורח הנסיבות באופן דיגיטלי. פרויקט אחר הוא יוזמה שנקראת קורס מנהיגות פיננסית צעירה. מדובר בהשכלה פיננסית לתיכוניסטים. התחלנו את זה בבי"ס לנוער בסיכון בחיפה, וזה הלך כל כך טוב שמנהל בית הספר דרש שנוציא אישור ספק של משרד החינוך. הוא ממש דחף אותנו קדימה והגענו דרכו לבתי ספר נוספים. שאלנו אותו בזמנו, למה דווקא אנחנו, והוא ענה, אתם מספרים לילדים מה שהם צריכים, אתם בלתי תלויים ולא מייצגים אף גוף פיננסי כזה או אחר.
פרויקט נוסף הוא ליווי וייעוץ אישי. בדומה לעמותת פעמונים, אלא שאנחנו מתמקדים בשלב שלפני הכניסה לחובות. כלומר, אנחנו באים ומספקים כלים איך להתייעל כלכלית, קרי לחסוך ולצמוח החל מהפגישה הראשונה. לאחרונה פתחתנו ערוץ של הלוואות עסקית. מדובר במיזם שמטרתו לעזור לעסקים, אך לא מדובר רק בהלוואה אלא בליווי מלא המספק כלים להבנה ולראיית השלם, וזאת על מנת לצמוח ולא לקרוס כלכלית בעקבות נטילת ההלוואה.
הפרויקט האחרון, החדש יחסית, הוא פרויקט המשכנתאות. אנחנו עוזרים לאנשים לקחת משכנתא בצורה הטובה ביותר. בניגוד לשאר הגופים, אנחנו בלתי תלויים וכל ההכנסות משירות הייעוץ שלנו עוברות לקרן למלגות לסטודנטים. אין לנו שום אינטרס למכור שום שירות של גוף אחר.
אז מה שמניע את העמותה הוא בעצם הרצון לעזור לאנשים ולקדם אותם בהיבט הכלכלי. אתם עמותה ללא כוונת רווח וכל ההכנסות מופנות או לתפעול או למלגות ואין מקבלי שכר בעמותה. כמה באמת אפשר להיות בלתי תלוי?
מאוד קשה. בתור מנהל עמותה אני מרגיש לחצים כאלה כל הזמן. החל מהצעות לשיתופי פעולה ורצון לעזור בתקציב או בכ"א. המוניטין שלנו בנוי על זה שאנחנו עצמאיים ובלתי תלויים. לדוגמה, אני בוחן את המתנדבים שלנו באופן מיקרוסקופי על מנת לוודא שלא יהיו ניגודי עניינים, אנחנו לא מגייסים תרומות ולא מתבססים על תקציב חיצוני. כל השירותים שלנו ניתנים במחירים מסובסדים המתומחרים על מנת לכסות את עלויות התפעול ואת קרן המלגות שלנו. לעתים זה מאוד קשה כי התקציב מאוד נמוך, אבל המכלול הוא שחשוב. אם נהפוך לגוף שמוכר שירותים בתשלום על מנת להרוויח או שמייצג גוף אחר, מי שיפגע הוא הלקוח וזה מנוגד לחזון שלנו – לבנות חברה מוכנה יותר פיננסית.
איך הקוראים, כלקוחות של נותני שירות, יכולים להימנע מניגודי עניינים נסתרים לאורך הדרך?
התשובה היא פשוטה: תבדקו מי משלם לנותן השירות. לדוגמה, אם זה בנק אז הוא מרוויח מהעמלות ומשיווק מוצרים, אם זה בית השקעות הוא מרוויח מהשימוש במערכות שלו. יועץ השקעות טוב מקבל את הכסף רק מהלקוח. ישראלים בד"כ לא אוהבים לשלם, אבל יועצים עצמאיים שווים את מחירם כי ישנה התלכדות אינטרסים של הלקוח ושל נותן השירות). חשוב לציין, חלק גדול מסוכני הביטוח והפנסיה קשורים עם גופים פיננסיים, וקשה מאוד לדעת מי עצמאי באמת ולא קשור לגופים אחרים. הדרך היחידה שאני מכיר היא לבדוק ולשאול: מה אתה מרוויח מהשירות שאתה נותן? ומי משלם לך?
העמותה מקדמת חינוך פיננסי לצעירים, איך עושים את זה והאם בכלל קיים חינוך פורמלי כזה בארץ?
חינוך פיננסי בישראל כמעט ולא קיים. רוב החינוך הפיננסי הוא תגובתי ולא מבוסס על פעולת מנע אקטיבית. לרוב אנחנו מטפלים בבעיות ולא מונעים אותן. קשה למצוא את הגישה הפרו-אקטיבית במדינה, למשל נלמד אנשים לייצר הכנסות פסיביות על מנת למנוע בעיות שעלולות לצוץ בעתיד בהקשרי עבודה ושכר.
בתקופה של ההורים שלנו היה חינוך בסיסי ופשוט מהבית והוא שלא מוציאים יותר ממה שיש. התקופה שלנו היא קשה וכוללת פיתויים, בכל מקום שאתה מפנה מבט יש אשראי זול וכסף כמעט בחינם. הנוער חשוף לאיך להוציא כסף ולא איך לחסוך אותו. ככל שהציבור משכיל פחות כך גופים גדולים מנצלים אותו, הבנקים מפחידים אותו ויותר קל להרוויח על גבו של הפרט, מה שמעצים את הקושי בחסכון ובצמיחה כלכלית.
ברמה המדינית, באוצר יושבים כלכלנים מאוד מוכשרים, אולם הפוליטיקאים לא בהכרח מבינים את המשמעויות הכלכליות של המהלכים הפוליטיים שלהם, וזו בעיה. השאיפה שלנו במתייעלים היא לחנך את הנוער כדי שיבין את המשמעות והחשיבות של הכלכלה כדי שהוא יוכל להשתלב במערכות שונות כדי לשפר את המצב.
ניכר כי המודעות הפיננסית עולה בשנים האחרונות מה שיכול גם להסביר את ההצלחה של מתייעלים בשנים האחרונות. האם ההבדלים הדוריים משפיעים בהקשר זה?
דור ההורים שלנו הם בין האנשים החכמים ביותר שאני מכיר. הם מייצגים את הרצון לחסכון ולהתנהלות כלכלית נכונה. כמדינה אנחנו נהנים מרוב הדברים שהדור המייסד הניח בשבילנו. ממדינה מבוססת חקלאות הפכנו למדינה מבוססת תעשייה תוך פחות מ-60 שנה.
ההורים שלנו חוו כמה משברים בינהם את משבר הבנקים של שנות ה-80 ואת ההיפר-אינפלציה. מה שגרם להם לדחוף אותנו להשקעה בנדל"ן, שנתפס כבטוח ומוגן מפני אינפלציה. אולם, במצב המשק הנוכחי רכישת דירה היא לא בהכרח הכיוון הנכון, בדרך כלל מדובר החלטה מבוססת רגשית ולא רציונלית. אנחנו כישראלים מאוד מבוססי קהילה ומשפחה, ואנו מוצפים ומושפעים מהסביבה בכל הנוגע לקניית דירה. בכך אנחנו תורמים בעצמנו לעליית מחירי הנדל"ן. ובכל זאת, במתייעלים אנחנו שמים לב לכך שהדור הצעיר מסרב לקנות נדל"ן כרגע.
אולי הוא פשוט לא יכול…
אבל ישנה מודעות שהיא קודמת ליכולת, הצעירים מתחילים לגבות את זה בנתונים, כלומר, מה יהיה לי רווחי יותר, מה המשמעות הכלכלית של לקיחת משכנתא, כמות משכורת נדרשות לדירה וכדומה. מי שתרמה למודעות הזו היא הסולידית. כאשר היא פרצה עם הבלוג שלה, הושמעה מנגינה אחרת שלא הושמעה בעבר. אני מאוד מפרגן לה ואני חושב שהבלוג שלה שינה הרבה דברים אצל הדור הצעיר.
השיטה שלה, גם אם קיצונית ברמת יישום השיטה, בהחלט מספקת את הדחיפה שנדרשה כדי לשנות את הגישה המסורתית אצל הדור הצעיר. מתייעלים נכנסה למרחב הזה של מחסור בידע, ואנו פועלים על מנת לספק מבט הוליסטי ונגיש לכלכלת המשפחה, אנחנו רואים כל משק בית כתיק השקעות בפני עצמו.
אני רוצה להתחיל להשקיע – איך מתחילים? מה לקרוא ומה לעשות?
קודם כל לקרוא בלוגים כלכליים. בדרך כלל יש בהם הרבה יותר ידע מקצועי ואינפורמטיבי מאשר בחדשות הכלכליות. אפילו הייתי אומר ככלל אצבע, תעשה הפוך מהעיתונים, כשאומרים למכור אז תקנה וכדומה. יש היום גופים שמספקים ידע בחינם ורובו קיים באינטרנט, כל מה שנדרש הוא סינון. מי שמציע איך להרוויח כסף מהיר, חשוב להתרחק מאלה כמו מאש. יש לי הרבה מה להגיד על מכללות שונות ודומיהן שפשוט מוכרים קורסים של איך להיות מיליונר. זה לא עובד ככה. עצמאות כלכלית מגיעה באמצעות עבודה קשה, ללא קיצורי דרך. במתייעלים אי אפשר להפוך למיליונר מהר.
אז קראתי ולמדתי, ומה עכשיו?
קודם כל, לפני שמתחילים להשקיע נדרשת קרן חירום. חשוב לוודא שיש לכם קרן חירום נזילה שוות ערך ל-6 חודשי מחייה (לפי ממוצע הוצאות של שלושת החודשים האחרונים כפול 6). הקרן יכולה לשבת במגוון מקומות, מעו"ש, פק"מ או קרן כספית. הסיבה לצורך בקרן חירום טמונה בהיבט הפסיכולוגי של המשקיע. ברגע שישנו חיסכון של 6 חודשים אתה הרבה יותר רגוע מנטלית ובכך יכול להימנע מלעשות טעויות בהשקעה.
ואם כבר משברים וסבלנות בהשקעות, איפה משבר הקורונה תפס אותך כמשקיע וכמנהל עמותה?
כמשקיע יש לי חיוך מפה לאוזן. תקופת הקורונה היא אידיאלית להשקעה כי יש משבר כלכלי גדול ומתחיל מיתון מסוים. היסטורית בתקופות של מיתון המשקיעים הגדולים קנו יותר, המתינו וחיכו כדי למכור מאוחר יותר ברווח גדול.
בתור מנהל עמותה, יש שני היבטים הקשורים בקורונה שמעסיקים אותי:
בהיבט המדיני, הביקורת שלי היא שהמדינה לא מנגישה את הכלים והתקציבים שיאפשרו לפעול בצורה נכונה. הקרן להלוואת בערבות מדינה, למשל, מי אחראי על חלוקת ההלוואות? הבנקים. אחד התנאים שהם קיבלו את הכסף (מהמדינה) הוא שזה יגיע ללקוח, אבל יש כאן אינטרס מנוגד אז הוא מעביר את בעל העסק שלא יכול לצאת מהבית מסלול ייסורים כדי לעכב את קבלת ההלוואה. בעקבות כך, בעלי העסקים נאלצים לפנות לגופי מימון חוץ בנקאים שגובים ריבית גבוהה. חדוה בר שהיא המפקחת על הבנק, פרסמה שהיא בקשה מהבנקים להתייחס בחמלה ללקוחות, ואני שואל, למה לשאול? פשוט תגדירי איך לפעול, הרי צריך להגן על הציבור.
ללובי הפיננסי בישראל יש המון כח והרבה אנשים מפחדים להתמודד מולו. כמנהל עמותה, כמות הפניות שפונים אלינו בעקבות המשבר היא גדולה משמעותית ואנחנו לפעמים לא מצליחים לעמוד בעומס. אני לא מבקש עזרה מהמדינה, מה שכן אני רוצה זה להעביר את המסר שבקרה ופיקוח הן חלק מהותי מהתכלית. גוף עסקי הוא בעל אינטרס וצריך לפקח עליו.
בהיבט הפעילות בעמותה, אנחנו שמים לב שכמות הפניות אלינו גדלה משמעותית. ברמה הארגונית כבר חשבנו לעבור למרחב הדיגיטלי וכל פעם מצאנו תירוצים. עכשיו הכל בדיגיטל. בראייה קדימה, לפחות חצי מפעילות העמותה יהיה בדיגיטל, גם הרצאות וגם ליווי אישי. כך נוכל לספק שירותים למספר רב יותר של אנשים. אנחנו מפתחים עכשיו אפליקציה שכל אחד יוכל להוריד ולקבל את השירותים העמותה מספקת.
נחזור לעולם ההשקעות, שוק ההון או שוק הנדל"ן?
שאלה טובה ואין לי תשובה חד משמעית. אני ככלל משקיע בשוק ההון כי הוא נותן הרבה יתרנות ביחס לשוק הנדל"ן, כגון: חשיפה למוצרים, גיוון, נזילות, חשיפה פסיבית. נדל"ן ככלל הוא אופציה מאוד ריאלית להשקעה כי אנשים צריכים איפה לגור. יש לזה ביקוש קשיח בסך הכל. השאלה היא איך מוציאים את זה לפועל. הנה אנחנו נמצאים בסביבה של ריבית נמוכה וקיפאון יחסי בשוק הנדל"ן ואנשים שנפגעים מהמשבר. משקיע טוב ימצא דירה שמתומחרת נמוך ויצליח לכסות את עלויות המימון באמצעות השכירות. כמו למידה והשקעה בבורסה, גם השקעה בנדל"ן מחייבת ניתוח ולמידה, וברוב המקרים אנשים רוכשים דירות ללא עבודת הכנה מקדימה.
מה יש בארגז הכלים שלך כמשקיע ויזם?
הכלי הכי טוב בארז הוא למידה, לא בהכרח לימודים אקדמאיים, אלא למידה מעשית. באומנויות הלחימה ישנה אמרה ידועה – The best techniques are passed on by the survivors – השיטה הכי טובה היא ללמוד ממי ששרד, מי שמשקיע שנים רבות ושרד משברים בדרך. אחד מהדברים שאנחנו גילינו במסגרת הפעילות של העמותה הוא שכל השיווק שאנחנו עושים הוא לא אפקטיבי. כל האנשים הגיעו בעקבות המלצות של אנשים. הצלחה בחיים תלויה במובן הקהילתי. לכן, כלי חשוב נוסף הוא ליצור קהילה ולעזור לאנשים שסביבכם.
בתור שורד ספר על כשלון אישי או טעות שאפשר ללמוד ממנה?
רוב החיים של מלאים בכישלונות והעיקרי ביניהם הוא שלא עשיתי את זה קודם. כלומר שלא למדתי פיננסים בגיל צעיר יותר. הכישלונות של כל אחד מאיתנו הם אלו שבונים אותנו. אני הייתי צריך אותם.
איפה אתה רואה את קרן אקסיוס ואת מתייעלים בעוד חמש שנים מהיום?
כלב השמירה של הפיננסים. אנחנו לא מתעסקים ברגולציה או פוליטיקה בשביל זה יש את עמותת צדק פיננסי שעושה עבודה אפקטיבית יותר מכל גוף אחר. אנחנו בצד של האזרח ותמיד נהיה שם כגוף עצמאי ובלתי תלוי. השאיפה שלי הוא שנהיה בנק חברתי שיוכל לעזור לאנשים אחרים, לא מתוך כוונה להקים בנק שיתחרה בבנקים, אלא כגוף פיננסי שהאזרח הוא במרכז העניינים והפריזמה שלו (ולא הרווח).
ובחזרה לתחום המחקר שלך, איפה משבר האקלים פוגש את הכלכלה ומה זו כלכלה אקולוגית?
רוב הכלכלה כיום בעולם מתבססת על המהפכה התעשייתית. כדי לתמוך בגידול האוכלוסייה, אנחנו נדרשים לגידול במזון ולגידול ברמת האנרגיה. כמות המשאבים הטבעיים היא מוגבלת ולכן נדרשת כלכלה אקולוגית. במלים אחרות אנשים צריכים ללמוד לחיות בצורה הרבה יותר נינוחה עם הסביבה, בעיקר בהיבטים של גידול מזון ושימוש באנרגיה מתחדשת. אנחנו כחברה אנושית מעולם לא עשינו את המעבר הזה, מן הכפר אל העיר, בצורה מלאה.
כלכלה אקולוגית חשובה ברמת המדינה, מאחר ומשק הבית הפרטי, הוא תא כלכלי. כאשר הוא נדרש ליותר תמיכה מהמדינה, כך הוא מהווה עול כלכלי על המדינה שמשקיעה יותר בקצבאות ופחות בתשתיות. כלכלה אקולוגית גורסת שכל משק בית צריך לדעת להחזיק את עצמו בצורה יעילה ומועילה. כך שהמדינה תוכל להפנות את המשאבים שלה לתשתיות ברות קיימא. יחד עם זאת, גם כאן אפשר לסמן ניגוד אינטרסים. עצמאות כלכלית מייצרת עצמאות מחשבתית, ואחד הדברים שמפחידים מדינה הוא חבורה של אנשים עצמאיים כלכלית שחושבים בצורה עצמאית. במתייעלים אנחנו שואפים להפוך את הקהילה לעצמאית כלכלית ומחשבתית כך שתוכל לקורא תיגר על כל דבר. זו מטרה נעלה.
ומשפט סיום לאומה…
זה הזמן שלכם ללמוד ולהרוויח, זה הזמן להשקיע.
ניתן ליצור קשר עם עמותת מתייעלים באתר האינטרנט, דרך המייל או באמצעות דף הפייסבוק.
